חפש בבלוג זה

31.1.2011

תוכנית החסכון האולטימטיבית

לאחרונה יצא הבנק הבינלאומי הראשון ברעיון מעניין שהוא קורא לו "הפקדה מנייתית". למעשה מדובר בהוראת קבע לרכישה בבורסה, באופן קבוע, אחת לחודש, בסכום מוגדר של תעודת סל על מדד תל אביב 25 או על מדד תל אביב 100.

בדרך כלל אני ביקורתי מאוד כשמדובר בהצעות שבאות ביוזמת הבנק, אולם הפעם הבנק קלע לדעתי. זוהי בדיוק אסטרטגיית ההשקעה שלי. קניה תקופתית, של תיק השוק, בכל מצב שוק, בסכום קבוע. עם עד היום זה היה אפשרי לביצוע רק על ידי התערבות המשקיע במתן הוראה אקטיבית, כיום ניתנת האפשרות להשקיע בשיטת קנה והחזק על בסיס "טייס אוטומטי". כפי שהראתי בפוסטים קודמים, זו השיטה הטובה והבטוחה ביותר להצלחה בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך. השיטה מבטיחה השגת שני יתרונות:

יתרון ראשון: התיק ימצא תמיד על החזית היעילה לפי מודל CAPM (בקרוב טוב). בפוסטים הראשונים בבלוג הסברתי את עקרונות המודל.

יתרון שני: לא תהיה נקודת כניסה יחידה להשקעה, כך שמחיר הכניסה יתמצע (מהמילה ממוצע) על פני זמן. לא יהיה מצב שנשקיע בנקודת שיא שאחריה תהיה מפולת, ומצד שני גם לא נשקיע בנקודת שפל שבה נרוויח הרבה. בקיצור לא נהמר.

מה שצריך לבדוק לפני שנכנסים לתוכנית זה גובה העמלות בקניה ומכירה ועמלת דמי השמירה/ניהול ולקבוע את סכום הכניסה האופטימלי והאפשרי לכל משקיע. הבנק מאפשר להיכנס להוראת הקבע בסכום של החל מ 500 ש"ח לחודש. בנוסף, אם רוצים לכוונן את רמת הסיכון ולאזן את התיק על ידי רכישת נכסים שקליים או צמודים צריך לבצע זאת ידנית, למשל לפי תרשים הזרימה שפרסמתי כאן בעבר.

עכשיו רק כתרגיל רעיוני, אם נחשוב על החלפת הרכב הישן שלנו ברכב חדש בליסינג שעליו נשלם 2,500 ש"ח בחודש שזה הוצאה נטו, לעומת אותו תשלום חודשי לרכישת תעודת סל שזה רכישת נכס נטו, אני מעדיף לנסוע באוטו משומש ולצבור נכסים. בהשוואה בין שתי האלטרנטיבות, אחרי 36 חודש אם רכשנו את הרכב נישאר עם רכב משומש עליו בזבזנו 90,000- ש"ח (הוצאה נטו), ואם השקענו ישארו בידנו (בהנחה של עליה ממוצעת של מדד תל אביב 25 בשיעור שנתי של 11.5%) 107,690+ ש"ח. הפרש של 197,690 ש"ח לטובת החוסכים.

הערה: בפועל טווח השקעה של 3 שנים בשוק ההון הוא קצר מידי לדעתי. אני בדעה שמי שנכנס להשקעה בשוק ההון שייקח פרק זמן של עשור לפחות.

6.1.2011

הכן תיק השקעותיך לשנת 2011

שנת 2010 היתה שנה ממוצעת בשוק ההון. מדד תל אביב 25 עלה ב 14% (מ 5/1/2010 עד 5/1/2011) מקור: הבורסה לנירות ערך. העליה הזו היא נומינלית.


מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) עלה באותה תקופה ב 2.28% (מקור: אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)


בסך הכל מתקבלת תשואה ריאלית ברוטו (לפני דמי שמירה/ניהול) של 11.72%. זהו גם בקרוב ממוצע העליה השנתית של מדד תל אביב 25 בעשור האחרון.

הערה: למי שיש קרן פנסיה או קרן השתלמות או תיק מנוהל, יואיל נא ויפתח את הדוח השנתי שישלח אליו ויבדוק מול מדד תל אביב 25 שני דברים: הראשון, האם המנהל של כספו עשה את התשואה שכל כך קל להשיג על ידי תעודת סל פשוטה וזולה. השני, כמה דמי ניהול לקח לעצמו המנהל. לדעתי, למי שיבדוק צפויות הפתעות.

כיום לקראת 2011 אנו מוצפים בפרסומות/מאמרים/דעות מטרידות ומפחידות לגבי העתיד. מצד אחד הבורסה באזור השיא של כל הזמנים ומה שעולה בסוף יורד. מצד שני, התשואות על האג"ח נמוכות מאוד. ברמת ריבית מזערית שיכולה רק לעלות צפויה ירידה במחירי האג"ח והפסדי הון במיוחד באג"חים שמועד פדיונן רחוק (מח"מ ארוך). אז במה נשקיע ? איך ננהל את התיק ? כל מה שנקנה היום, צפוי לרדת. מנהלי התיקים ובתי ההשקעות מנצלים את המצב ומפרסמים את יכולותיהם המופלאות לנהל עבורנו את כספנו, וכמובן בסוף כל מודעה כזו כתוב באותיות הכי קטנות שיש שאין בפרסום הבטחה לתשואה עתידית כלשהי :-).

מי שעקב אחרי הבלוג ואחרי השיטה לאיזון תיק ההשקעות מבין שאין מה לדאוג. השיטה מכילה מנגנון איזון פנימי. הרעיון במצבים האלה הוא לנהל את התיק מכיוון הסיכון ולא מכיוון התשואה. שהרי כבר אמרנו וגם הוכחנו בפוסטים הקודמים: תשואה וסיכון הולכים ביחד. כל מה שצריך לעשות זה לאזן את התיק לפי רמת הסיכון שמתאימה לכל אחד (כלל אצבע אחד למשל להשקעה לטווח ארוך יכול להיות 100 פחות הגיל) ולהניח את התשואה בצד. יכול להיות שהתשואה ב 2011 לא תהיה גבוהה כל כך אבל זה מה שאפיק ניירות הערך יכול להציע לנו, ומי שרוצה לעשות יותר שיחפש במקומות אחרים.

אני לא מסכים עם הדעה הרווחת שאג"ח ממשלה צמוד לטווח ארוך, של 10 שנים למשל, הוא מסוכן. ברור שלא. הפסד יהיה רק אם הריבית תעלה ונבחר לממש לפני מועד הפרעון. אבל אנחנו הרי משקיעים לטווח ארוך. לפי ההגדרה המקובלת בניהול פיננסי, האג"ח הזה בטוח מעין כמוהו. השונות שלו (או סטיית התקן המגדירה את הסיכון בנכס פיננסי) תהיה נמוכה גם אם הריבית תעלה משמעותית, ובנוסף האג"ח אינו תנודתי ביחס לנכסים הפיננסים האחרים (למשל: מניות או אג"ח חברות בתשואה גבוהה).

עכשיו יתכנו שני מצבים:

מצב א': תהיה מפולת בבורסה ב 2011. במקרה כזה האג"ח הממשלתי יישאר יציב. אמנם, בסוף התקופה התשואה תהיה בערך הצמדה למדד המחירים לצרכן ותו לא. אבל זו בדיוק ההגדרה של נכס בטוח: תשואה נמוכה בסיכון נמוך. במקרה כזה אם נאלץ לממש, נמכור את אג"ח הממשלה ולא נקבע את ההפסד במניות.

מצב ב': הבורסה תעלה ב 2011. ונניח גם שהריבית תיגרר למעלה. אז אמנם תהינה ירידות באג"ח הממשלתי, אבל במקרה כזה החלק המסוכן בתיק שיעלה עם הבורסה יכסה את הפסד ההון באג"ח. כמובן הפסד הון "על הנייר" ולא הפסד בפועל כי הרי לא מימשנו.

מסקנה: שילוב אג"ח ממשלה המהווה נכס חסר סיכון יחד עם נכס מנייתי מפוזר היטב (מדד מניות משוקלל למשל) ביחס המתאים לסיכון הרצוי הוא התשובה המאוזנת והנכונה לתיק השקעות מוכן לשנת 2011.