תעודות סל

נשאלתי על ידי קורא אילו תעודות סל מתאימות לשיטת קנה והחזק והיכן אפשר לקבל מידע "אמיתי" בלתי תלוי עליהן. בפוסט זה אנסה להשיב.

תעודות סל מומלצות לשיטת קנה והחזק

שיטת קנה והחזק מבוססת על קניה ואחזקה ארוכת טווח של ניירות ערך. אילו ניירות ערך ? אוסף של ניירות ערך במשקל לפי שווי החברות הקרוי "תיק השוק". למה ? כי תיק השוק נמצא על ה"חזית היעילה". החזית היעילה היא אוסף כל אפשרויות ההשקעה שאי אפשר למצוא אפשרויות השקעה בתשואה גבוהה יותר עבור אותה רמת סיכון או באותה תשואה עבור סיכון קטן יותר. בקצרה, הרעיון הוא גיוון. תעודות סל מאפשרות השגת גיוון בזול. לכן הן מומלצות לשיטת קנה והחזק. הגיוון מתקיים בשני מישורים: גיוון ענפי וגיוון מדיני. גיוון ענפי הוא הוספה לתיק של נכסים מענפים שונים כגון: פיננסים, כימיה, חקלאות, תשתיות, רפואה, נדלן וכו'. גיוון מדיני הוא ניירות ערך הנסחרים בבורסות אחרות בעולם ונחלקים לשני סוגים: כלכלות מפותחות כגון ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת וכלכלות מתפתחות כגון ברזיל, רוסיה, הודו, סין. דרך אגב, ישראל משוייכת כיום למדינות המתפתחות. תעודות סל על כלכלות באות בשני טעמים: צמודות למטבע המדינה כגון קסם הודו (צמוד לרופי ההודי), או מנוטרלות השפעות מטבע כך שעבור תוספת מסויימת לדמי הניהול התעודה נצמדת לש"ח כגון אינדקס הודו שקלי.

בנוסף, קיימות גם "תעודות על". דוגמא:
יש חברה המייצרת מדדים שנקראת MSCI. אתר החברה הוא: http://www.mscibarra.com החברה מייצרת בין השאר גם מדד מניות עולמי, של כל ניירות הערך העיקריים הנסחרים בכל הבורסות. תעודת הסל פריזמה MSCI World all למשל מאפשרת ברכישתה פיזור הכסף על כל ניירות ערך רבים בבורסות רבות בכל העולם, בהתאם לגודלן.

אחרי כל ההסבר המייגע הזה, בפועל מה שרואים בטווח הארוך (המתאים לשיטת קנה והחזק) זה שקיים מתאם גבוה בין תעודות הסל על המדדים השונים. למה זה קורה ? כי בכל מדינה יש הצע של תעודות סל כאלה, וכמו שאיזה ישראלי עם 2,000 ש"ח יכול לקנות תעודת סל הכוללת מניות בסין, יכול להיות איזה אמריקאי שהחליט לפזר את השקעתו לקנות בארה"ב תעודת סל (באמריקה קוראים לזה ETF = Exchange Traded Fund) המחקה את מדד תל-אביב 25 שלנו. לכן הכסף מתפזר מכל המדינות אל כל המדינות ולכן המדדים נעים די ביחד. זאת אומרת שאם נקנה תעודת סל על תל-אביב 25 או 100 נהיה במתאם די גבוה עם מדדי המניות הכלליים האחרים בעולם. כדאי עם זאת לפזר חלק מההשקעה פיזור מדיני. כי איך אומרים, כמה טילים על תל-אביב והבורסה בקנטים, אך אין ממש צורך להרחיק לבורסות זרות כדי להשיג את הפיזור. די ברכישת תעודות סל על מדדים זרים. (כמובן אם יש לנו כמה עשרות מיליונים, אולי נרצה להחזיק כמה בחשבון בחו"ל ממש, אבל אני לא מתייחס לחריגים האלה).

הנה השוואה בין מדד MSCI World כפי שמתבטא בתעודת סל פריזמה לבין מדד תל-אביב 25 על פני קצת פחות משלוש שנים. רואים שהמדדים הולכים די ביחד אם כי המדד העולמי (הקו הצהוב) קצת פחות תנודתי, כלומר קצת פחות מסוכן (כצפוי):

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה זה דמי הניהול וחלוקת הדיבידנד.

דמי ניהול: כמובן, אנו רוצים להשוות איפוא אפשר לקנות את התעודה ולשלם הכי פחות דמי ניהול. דוגמא: תעודות כמו אינדקס תל-אביב 25, קסם תל-אביב 25, תכלית תל-אביב 25 נצמדות כולן לאותו מדד (נחשו איזה...) אבל כדאי להשוות את דמי הניהול שלוקחת כל חברה כדי לשלם הכי פחות.

דיבידנד: לגבי הדיבידנד אותו דבר. דבידנד זה הרווחים שהחברות מחלקות לעיתים לבעלי המניות. מנהלי תעודות הסל בדרך כלל מחזיקים את מגוון המניות בפועל ולכן הם מקבלים את הדיבידנד. אז יש תעודות סל שמנהליהן מעבירים את הדיבידנד למחזיקי התעודות, יש כאלה שבדיבידנד קונים עוד מניות (מה שקרוי בשפתם: הדיבידנד מושקע חזרה במדד) ויש כאלה שלוקחים אותו, את כולו או חלקו, לעצמם. אז כדאי לעשות בדיקה וזה מה שמביא אותנו לנקודה השניה בפוסט.

הערה: קיימות תעודות סל נוספות למשל תעודות מורכבות או תעודות בחסר, תעודות על סחורות, על אג"ח, מט"ח ותעודות המשלבות מניות ואג"ח ועוד ועוד. מגוון עצום של תעודות. על תעודות מורכבות כתבתי בפוסט http://i-nvest.blogspot.com/2009/06/blog-post_04.html ולא המלצתי עליהן לרוצים להשקיע בשיטת קנה והחזק שלי המתבססת על מודל CAPM. תעודות "חסר" ממש הפוכות לכיוון השיטה המניחה שבטווח הארוך המדדים עולים וגם כן אינן מתאימות לדעתי (אפילו לא כהגנה) לשיטה וכן לא תעודות הסחורות והמט"ח. לתעודות סל על מדדי אג"ח אתייחס בפוסט נפרד. תעודות מעניינות נוספות שיזכו בפוסט נפרד הן תעודות הדיבידנד, כגון תל-דיב 20, המהוות גישה די חדשנית בתאוריה הכלכלית.

מסקנה: תעודות סל מומלצות לשיטת קנה והחזק הן לדעתי תעודות על מדדי המניות הכלליים (לא הענפיים) כגון תל-אביב 25, ומעט פיזור מדיני (רצוי בניטרול השפעת מטבע עבור תעודות סל על מדדים בכלכלות מתפתחות הידועות בחוסר יציבות המטבע ובאינפלציה גבוהה).

מידע בלתי תלוי על תעודות סל

כמו לכל נייר ערך הנסחר בבורסה גם לתעודת הסל יש "תשקיף". התשקיף הנו המסמך המשפטי העקרי לפיו מתבצעת הנפקת הנייר בבורסה והוא מחייב את החברה המנפיקה ומאושר טרם ההנפקה על ידי הנהלת הבורסה. לפני הנפקה ניתן לעיין בתשקיף באתר ההודעות לבורסה (מאיה) בלינק http://maya.tase.co.il/bursa וללחוץ על הטאב "תשקיפים" מצד ימין. ככלל אני ממליץ לקבל מידע על ניירות ערך מאתר הבורסה כי הוא הכי ניטרלי שיש. את כל נושא דמי הניהול, חישוב השווי ההוגן, התנאים בהן תתבצע המרה כפויה של התעודה, האם תמורת התעודה ניתן לקבל את "נכם הבסיס" ועוד ניתן לברר בתשקיף. השווי ההוגן עצמו מתפרסם כל יום באתר הבורסה. מלבד זאת באתרי החברות המנפיקות מתפרסם, לצד הדף הפרסומי/שיווקי גם התשקיף. אפשר לקרא את הדף השיווקי אבל צריך לדעת שלא הכל כתוב שם. המעמיקים יאלצו לקרא בתשקיף. גם את השווי הוגן של התעודה ניתן לקבל באתרי החברה המנפיקה. לדוגמא: התשקיף של תעודת הסל הנפוצה קסם תל-אביב 25 נמצא באתר של חברת אקסלנס המנפיקה אותה: http://www.xnes.co.il/_Uploads/Kesem/20KSM_TA_25.pdf ושם גם נמצא הדף הפרסומי של התעודה.

כדאי לשים לב לעובדה שחברת מידרוג מדרגת חלק מתעודות הסל בדרוג Aaa שהוא גבוה מאוד עבור מניות, אך עבור תעודות סל משמעותו היא בד"כ שהחברה המנפיקה את התעודות מחזיקה במניות שבמדד עצמן ואם תחדל להתקיים ניתן יהיה להמיר את תעודת הסל למניות המרכיבות אותה. זה אמנם נותן ביטחון למחזיק התעודה אבל זה לא אומר שההשקעה בתעודה היא בטוחה, ללא סיכון, כי מחירה יכול לרדת יחד עם ירידת המדד אליו היא צמודה.