חפש בבלוג זה

20.8.2009

מרכיב האג"ח בתיק ההשקעות

אתייחס לפניה מקורא: מאד, אבל מאד אהבתי את הבלוג שלך. הוא מרתק והספקתי לקרוא רק חלק אתמול בלילה, ואמשיך הלילה. האתר שלך ממש אוצר ובמיוחד שאני חש שאין לך אג'נדה צדדי (בניגוד לבנקים וליועצים של חברות שבסך הכל רוצות את הכסף שלך). אני אוהב את הפילוסופיה שלך, והיא נראית לי שקולה וחכמה. אני לקראת השקעה בבורסה (ראשונה, אבל עם סכום נכבד), ולאחר פגישה אתמול עם יועץ עצמאי אני נשארתי עדיין מבולבל. החלק הארי של התיק שלי (60%) יהיה באג"חים ממשלתיים. והוא המליץ לי על תעודות סל (כי איני בקיא בתחום מורכב זה). או קיי. אבל לפי הבנתי, אג"חים ממשלתיים (הנרכשים ללא סל) הם "על בטוח" ועולים בוודאות, אבל תעודות סל אג"ח ממשלתי (שהוא המליץ לי לקנות) מטבען כנסחירות בבורסה, אינן כלל "בטוחים" בהקשר שלי רווח מובטח. ואתה, בבלוג שלך, לא ממליץ על רכישת תעודות סל אג"ח ממשלתי. תוכל (בבקשה!) להדריך אותי בנדון?

הנה תשובתי:
תודה על פנייתך. ראשית אינני מבין למה אתה מבולבל. משאלתך עולה שאתה מבין בדיוק את הנושא. לא כתבתי על אג"ח ממשלה עד כה הסבר מפורט כי זה, כמו שהבנת נכון, "על בטוח" אם כי חייבים להוסיף: "למועד הפידיון". אז אם אין סיכון מה יש לכתוב על זה יותר מידי ? בכל זאת אנסה להסביר את המנגנון שלפיו "עובד" האג"ח ואת ההבדל בין רכישתו לבין רכישת תעודת סל על מדדי האג"ח כדי שתוכל לבחור בעצמך מה שמתאים לך. ההסבר יתחיל ברמה הבסיסית לטובת כל הקוראים. אתה רשאי לדלג לסוף.
הכי פשוט לדעתי להסביר את מנגנון האג"ח דרך קריאה מודרכת בעיתון. בוא נסתכל בעיתון של היום (20/8/09) ונראה אילו נתונים אפשר לקבל על אג"ח ממשלה. הנה צילום מעיתון דה-מרקר, אבל הטבלה הזו מתפרסמת גם בעיתונים היומיים האחרים:


אנו רואים שיש שלושה סוגים של אג"ח ממשלה. שני סוגים צמודים לשקל וסוג אחד צמוד למדד המחירים לצרכן. מאלה שצמודים לשקל יש שני תת-סוגים. סוג שנושא ריבית משתנה (מה שנקרא פעם גילון, והריבית משתנה בגדול בהתאם לתשואות המק"מ) וסוג שנושא ריבית קבועה (בעבר נקרא שחר). הסוג שצמוד למדד נושא גם הוא ריבית קבועה (בנוסף להצמדה למדד, ונקרא בעבר גליל). כאן כבר יש לך נקודת החלטה ראשונה. האם אתה רוצה להצמיד את הכסף שלך לשקל ? או למדד ? בהמשך נראה מה השיקולים לכאן ולכאן. כעת נסתכל על הכותרות של הטורים:

הכי חשוב לנו זה הטור השמאלי ביותר: מועד הפדיון. זה המועד הסופי שעד אליו נקבל בחזרה לחשבון את כל הכסף שהשקענו + כל הריבית + ההצמדה (באג"ח הצמוד). אז כבר מכאן אתה יכול להחליט: מתי אתה רוצה לקבל את כל ההשקעה על פרותיה בחזרה. בשפת היועצים: מתי אתה רוצה להיפגש עם הכסף.


כעת נסתכל על העמודה החמישית משמאל: תשואה שנתית ב % נטו. זו התשואה השנתית שתשיג לאחר ניכוי מס על ריווחי הון מהאג"ח הזה אם תקנה אותו בשער המצויין בעמודה השמינית מצד שמאל. השער מצויין באגורות. אם תצליח לקנות את האג"ח בשער (במחיר) נמוך יותר, אז כמובן הרווח שלך (התשואה) במועד הפידיון יהיה גדול יותר. מכאן הקשר הישיר ההפוך בין מחיר האג"ח לתשואה שלו. ככל שהמחיר עולה, התשואה קטנה.


ניקח דוגמא: אם נקנה אג"ח ממשלתי צמוד 0614 בשער של 103.7, אז עד לתאריך 30/6/2014 יועבר לנו לחשבון כל הסכום שבו קנינו את האג"ח + הצמדה למדד + תשואה אחרי מס של 1.26% לשנה. וזה בטוח. הכי בטוח. בטוח כמו חוזה בינך לבין מדינת ישראל. הערת אגב: גם במקרה הקיצוני שלבנק שלך ימונה כונס נכסים (לדוגמא הבנק למסחר) אז תוכניות חסכון שהיו לך יכולות להימחק (משפטית הן לא מבוטחות על ידי הממשלה) אבל הכונס לא יכול לגעת בניירות הערך שהבנק מחזיק עבורך בנאמנות וזה ההסבר לכך שאג"ח ממשלתי בטוח יותר מתוכנית חסכון.


מה שלא בטוח זה מה שיקרה בדרך. עד לתאריך הפדיון הסופי. כי האג"ח הממשלתי הוא סחיר בדיוק כמו תעודת הסל. כלומר קונים ומוכרים אותו והשער נקבע לפי הצע וביקוש. לדוגמא נתאר מצב שהממשלה מנפיקה אג"ח צמוד חדש בתשואה נטו (לאחר מס) שגבוהה מ 1.26% לשנה. נניח 2% נטו לשנה עד לתאריך 30/6/2014. מה שיקרה מיידית זה שכולנו נרוץ למכור את האג"ח שנותן 1.26% ולקנות את האג"ח שנותן 2%. המחיר של האג"ח שלנו ירד ואתה תראה בשווי של הנייר בחשבון הבנק שלך ירידה. זו ירידה זמנית כמובן כי הבטחת לך תשואה צמודה + 1.26% לשנה. אבל בדרך אם תרצה למכור (או תאלץ למכור) יכול להיות שתפסיד. והתנודות האלה במחיר האג"ח הן למעשה ה"סיכון" של האג"ח. כלומר אם אתה לא מחכה עד לתאריך הפידיון הסופי אתה בעצם לא יודע האם תרוויח או תפסיד ואתה מסתכן. כעת, תעודת סל כל הזמן מכניסה אג"ח חדשים להרכב שלה ונפדות אליה אג"ח שמועד פדיונן מגיע ולכן המחיר שלה כל הזמן "צף". לעומת זאת, אג"ח ספציפי שאתה קונה ומחזיק, המחיר שלה "צף" עד למועד הפידיון, אבל אתה תמיד יודע בוודאות מה תהיה התשואה שלך על האג"ח שקנית במועד הפידיון. זה ערך מוחלט ויש לך עוגן לתשואה שתקבל.


נתון מעניין נוסף, שעוזר לבחור איזה אג"ח ממשלה לקנות, זה המח"מ. מח"מ - ראשי תבות של מחזור חיים ממוצע, מופיע בעמודה השלישית משמאל. המח"מ משקלל את תשלומי הריבית וההצמדה עם פדיון הקרן של האג"ח ואומר לנו מה ממוצע הזמן בו נקבל את הכנסות האג"ח. אם תסתכל על אג"ח ממשלתי צמוד 0536 שמועד פדיונו הסופי בשנת 2036 (עוד כ 27 שנים) אז תיראה שממוצע הזמן לקבלת הכסף הוא קרוב יותר רק 17.14 שנים. המח"מ הוא לפיכך כלי להשוואת אג"ח אחת לשניה כי למשל יש אג"ח שמשלמות ריבית כל תקופה ויש כאלה שמשלמות את כל הריבית במועד הפדיון בלבד (אלו אמורות להיות מסוכנות יותר). לכן המח"מ מייצר נקודת השוואה מנורמלת בין אג"חים וככלל ככל שהמח"מ קצר יותר התשואה אמורה להיות נמוכה יותר והשער גבוה יותר.


נקודה מעניינת: בעמודה הראשונה מימין מופיע הנתון ריבית. למרבה הפלא זה הנתון הכי פחות מעניין. הריבית שנותנת האג"ח חשובה רק לממשלה שמנפיקה את התעודה כי זה מה שהיא תצטרך לשלם על ערך נקוב של כל 100 אגורות. למחזיק התעודה שקנה אותה במחיר שונה מ 100 אגורות מה שמשנה זה רק התשואה על ההשקעה שלו, כלומר התשואה על המחיר שבו הוא קנה את האג"ח בפועל.




עכשיו לעניין תעודות הסל על מדדי אג"ח. ראשית, מבחינה משפטית, מהי תעודת סל ? תשובה: תעודת סל היא איגרת חוב (אג"ח) של מנפיק התעודה כלפי המחזיק בה. למשל אם אתה קונה תעודת סל קסם גליל 2-0 (מידע מהחברה המנפיקה לגבי הרכב התעודה ניתן למצוא בלינק http://www.xnes.co.il/Paper.asp?exchange=tase&symbol=1108059&CategoryID=372) אז חברת אקסלנס המנפיקה של התעודה מתחייבת כלפיך שערך תעודת הסל יהיה שווה לשערים של האג"ח הצמודות משוקלל במשקל האג"ח בתעודה שמועד פדיונן בין 0 שנים (כלומר מהיום) לשנתיים מהיום. איך הם עושים את זה ? בעיה שלהם. לכן אתה כבר רואה שהסיכון המשפטי עבורך הוא קצת גבוה יותר בתעודת סל מאשר בנכס הבסיס קרי באג"ח הממשלתי. כי חברת אקסלנס עם כל הכבוד בטוחה פחות מממשלת ישראל.


לגבי התשואה: אם במקום רכישת תעודת הסל קנית את נכסי הבסיס קרי את האג"ח הממשלתי שמועד פדיונו בין 0 לשנתיים מהיום באותו הרכב אז קנית את אותה הסחורה ישירות מהממשלה במחיר (ולכן גם בתשואה) שאמור להיות שווה ערך למחיר תעודת הסל. אלא מה ? לפי האתר של אקסלנס, על התעודה יש דמי ניהול של 0.4% בשנה, וזה יורד לך מהתשואה שכיום גם ככה לא מי יודע מה גבוהה ו 0.4% זה כיום משהו כמו 50% מהרווח הריאלי (אם קראת עד כאן, תציץ שוב בעיתון, יש לך את כל הידע התיאורטי לבדוק בעצמך!). אז למה לשלם כל כך הרבה על משהו שאפשר להשיג לבד בחינם ?


עיננו הרואות שתעודת סל על מדד אג"ח ממשלתי היא גם יותר מסוכנת וגם תשואתה נמוכה יותר (ולו רק בגלל דמי הניהול) מנכס הבסיס שהן האג"ח הממשלתי עצמן. אז למה להשקיע בתעודות אלה ?

מסקנה: להבדיל ממניות ששם אנו רוצים להצמד למדד מניות, כי התשואות אינן בטוחות ומשקל המניות בהרכב המדד משתנה כל הזמן, באופן משמעותי כזה שקשה לנו לעקוב אחריו (ואם נחליט לבצע מעקב כזה בכח, זה יגרום לנו לשלם הרבה עמלות קנייה ומכירה לבנק והרבה כאב ראש והתעסקות), את הנכסים הבטוחים שהן האג"ח הממשלתי אנו יכולים לקנות ישירות ובכך גם להסתכן פחות כי אנו קונים התחייבות של הממשלה עצמה ולא של מנפיק תעודת סל, גם יודעים בדיוק את התשואה שנקבל במועד הפדיון וגם לא משלמים דמי ניהול.


הערה: להבדיל מאג"ח ממשלה, באג"ח חברות ניתן לחשוב על יתרון מסויים של תעודות הסל בגלל הפיזור שניתן להשיג על אג"ח רבות במקרה של סכום השקעה קטן באופן יחסי לעמלות המינימום לפעולות קנייה ומכירה כפי שכתבתי בסוף של הפוסט "מתחילים לבנות תיק השקעות מאוזן" בלינק: http://i-nvest.blogspot.com/2009/05/blog-post_26.html.


דרך פעולה: כיום הריבית בעולם ובישראל היא מאוד נמוכה. בגלל זה התשואה על אג"ח ממשלתי גם היא נמוכה מאוד. אם תהיה עליה בריבית צפויה ירידה במחירי האג"ח ועליה בתשואות. אנו לא יודעים אם ומתי תהיה עליה בריבית, ולכן, כמו שכתבתי מספר פעמים בבלוג: כדאי להכנס להשקעה בהדרגה, גם לאג"ח, ואם יש לנו סכום גדול להשקעה, כדאי לחלק אותו ולהשקיע כל פעם חלק קטן, עד להשקעה המלאה.

5 תגובות:

  1. תודה ושוב תודה! פיזרת לי את הערפל ובגדול...כל הכבוד.

    השבמחק
  2. תודה רבה על ההסברים המפורטים ,
    כבר הרבה זמן חיפשתי אתר כמו שלך , שמסביר מההתחלה ביסודיות אבל יחסית בפשטות את המרכיבים של שוק ההון , ועכשיו לשאלה מעניינת , אני מקווה שהבנתי עד עכשיו את כל הפוסטים שלך שקראתי , ומשם אני מסיק שאני אולי צריך לארגן את תיק ההשקעות שלי אחרת ממה שהומלץ ע"י יועץ ההשקעות מהבנק , (אני סומך על עצמי הרבה יותר מאשר אני סומך על האינטרסטים שלו) , למשל התיק שלי היום כולו מורכב מקרנות נאמנות , ואני מבין שצריך לקנות אג"ח ממשלתי צמוד ולא קרן נאמנות שמכילה אותו , האם זה גם נכון כאשר אולי צריך לממש חלק מהכסף בקרוב ? (כנ"ל לגבי תעודת פקדון שיקלי), מה החלוקה שמומלצת בשיקולים האלו?

    תודה רבה !
    אמיר.

    השבמחק
  3. קראתי את כל הפוסטים עד לפה, תודה רבה על ההסברים והעצות מאירי העיניים.
    אחרי שאקנה דירה (בתקווה שהמחירים ירדו בשלב כלשהוא) אולי אפילו אצליח לממש את העצות.

    השבמחק
  4. תעודת סל היא אכן יותר מסוכנת מאג"ח ממשלתי, אך ניתן לקנות קרן מחקה (שמחזיקה את נכס הבסיס, קרי אג"ח ממשלתי, ולכן לא מסוכנת). אין ספק שדמי הניהול יכולים לאכול בתשואות, אך גם בהשקעה ישירה באג"ח יש בעיות (Reinvestment Risk) וצורת ההשקעה הנכונה בהעדר קרן היא "סולם אגחים" שניהולו מצריך עבודה (שיכולה להצדיק דמי ניהול כלשהם). בהקשר זה, "המחיר הצף" מהווה חסרון פוטנציאלי לעומת אג"ח ישיר אך ורק אם אתה צריך את הכסף בדיוק במועד הפדיון של האג"ח.

    http://www.cbsnews.com/8301-505123_162-57567927/are-concerns-about-bond-ladders-valid/

    השבמחק
  5. לאחר שקניתי דירה, שוב חזרתי לבלוג שלך לקרוא את הפוסטים ולהזכר בשיטה הזו.
    המון תודה!
    ברק (אותו אחד שתי תגובות למעלה ;) )

    השבמחק