חפש בבלוג זה

30.5.2009

השפעת פעולות איזון על תיק השקעות

הפתעה קטנה: פעולות איזון של תיק השקעות לא יביאו לתשואה עודפת לאורך זמן על תיק שאין מבצעים בו פעולות איזון. יתרה מכך, פעולות האיזון הן יקרות. למה ? א. כי על כל פעולת קניה ומכירה יש עמלה. ב. כל פעולת מכירה יוצרת "ארוע מס" (אם לא מכרנו בשער הקניה) ואנחנו לא אוהבים לשלם מס. לכן פעולות איזון אינן הכרחיות.
אז למה כן לאזן ? פעולות האיזון מקטינות את הסיכון הגלום בתיק ההשקעות. למה זה חשוב ? כי בחיים האמיתיים אנחנו לא חוסכים כדי לחסוך. אנחנו חוסכים כדי לממש מתישהו. ואם נרצה לממש דוקא כאשר יש ירידות בשוק ההון (=הבורסה למטה=השוק נופל) ? וזה די סביר שדוקא כשהשוק יורד המשק מתמתן, חברות מצמצמות הוצאות לעצמאים, יש פיטורי עובדים שכירים ודוקא אז יתכן שנצטרך את הכסף שחסכנו כדי לשמור על רמת החיים או כדי לנצל הזדמנויות קניה למשל של נכסי נדל"ן. אז אפשר לומר שכדאי לאזן את תיק ההשקעה כמו איזה פוליסת ביטוח שמבטיחה לנו שהתיק לא יפול את מלא הנפילה שנופלים הנכסים המסוכנים גם אם זה עולה לנו קצת כסף (פרמיה) בעמלות.
הערה קטנה על מודלים כלכליים:
נניח שאנחנו חושבים על תאוריה של ניהול תיק חדשה ומקורית, או שאנו רוצים לבדוק איזושהי אסטרטגיה שמישהו ייעץ לנו. איך נדע אם הרעיון שלנו, או הייעוץ שקיבלנו יוכיח את עצמו ? כבר פעמיים בפוסטים הקודמים טענתי שאין אפשרות לחזות את מצב הבורסה בעתיד. אז מה נשמע ונקבל את הייעוץ כי "אמרו לנו" ? זהו שלא חייבים. יש דרך מקובלת בניהול פיננסי לבדוק כאלה דברים. והשיטה היא לגלגל את הזמן אחורה ואז לפעול באופן תאורטי לפי המודל שאותו אנו רוצים לבדוק ונראה לאן נגיע כאשר נהיה בהווה. נניח שאנו רוצים לבדוק השערה מסוימת על פני 20 שנה אז נניח שאנו נמצאים עכשיו בשנת 1989 ונריץ את המודל עד 2009 ונראה מה קורה. אמנם אין בידנו לחזות את העתיד אולם אנו מניחים שאם השגנו יחס כלשהו לשוק, היחס הזה ישמר גם בעתיד. ההנחה המרכזית היא שאנו כל כך קטנים ביחס לשוק שהפעולות שלנו לא ישנו את התנהגותו הכוללת. וזה די נכון. המחזור הממוצע בבורסה בתל-אביב הוא כ 1.5 מליארד ש"ח ביום. גם אם נבצע פעולות במיליון ש"ח ביום אחד השפעתנו על השוק תהיה כשני שליש של פרומיל 0.0007. זניח.
נחזור לעיניננו. הרצתי כמה מודלים של איזון תיק השקעה על פני כ 9 שנים מ 6/4/2000 עד 18/5/2009 והצגתי אותם בגרף הבא כדי לבדוק את השפעת איזון תיק ההשקעה על התשואה:

הקו הכחול מראה את מדד תל-אביב 25. או מה היה קורה אם היינו משקיעים את כל הסכף שהיה לנו בשנת 2000 במדד (=בתעודת סל למשל קסם ת"א 25).
הקו הורוד מראה תיק שאני ממליץ לאדם בן 50 שלא בוצעה בו כל פעולת איזון. כלומר 50% בתעודת סל על מדד ת"א 25, 25% באג"ח ממשלה שיקלי מסוג גילון ו 25% באג"ח ממשלה צמוד מסוד גליל.
הקו החום מראה תיק שאני ממליץ לאדם בן 50 שבוצעו בו פעולות איזון רק כשערך הנכס המסוכן (תעודת הסל) ירד או עלה ב 30%. כלומר, ביום בו ירדה תעודת הסל ב 30% מערך הקניה המקורי (החלק שלה בתיק ירד מתחת ל 35%) , מכרנו אג"ח וקנינו את תעודת הסל כך שהחלק שלה בתיק חזר להיות 50%. אותו דבר רק הפוך בעליה של 30% בערך תעודת הסל. כשערכה הגיע אל מעל 65% מהתיק, מכרנו את תעודת הסל כך שערכה בתיק חזר להיות 50% ובכסף קנינו אג"ח.
הקו התכול (מהמילה תכלת) מייצג פעילות איזון נמרצת. בכל סטיה של 10% בערכה של תעודת הסל בוצעה פעולת איזון.
אז מה אנחנו רואים ? שפעולות האיזון מקטינות את התנודתיות בגרף. או את המנעד שלו. או במונח הכלכלי את הסיכון שבתיק. זוכרים מהפוסטים הקודמים: סיכון מתגלם ויזואלית בתנודתיות של הגרף (המבינים (-: אומרים סטיית התקן). כלומר אין ממש השפעה על התשואה, אבל יש הקטנה של הסיכון. ככל שמאזנים יותר, הסיכון קטן. אבל גם התשואה. למה התשואה ? כי מה שלא לקחתי בחשבון במודל הזה הוא המס על רווח הון שצריך לשלם (כ 20%) בכל פעם שמתבצעת מכירה ברווח, ואת העמלות שצריך לשלם על פעולות קניה ומכירה. את המס לפעמים נצליח לקזז עם הפסדים כאשר הפעולות נעשו באותה השנה אבל את העמלות לא.
עוד דבר שלא לקחתי בחשבון זה שבמשך 9 שנים אדם שנכנס להשקעה בגיל 50 הוא כבר בן 59 והאיזון בתיק שלו אמור להשתנות בסוף התקופה ל 41% נכסים מסוכנים והשאר נכסים בטוחים. עדיין זה לא משנה את המסקנה של המודל והיא פעולות איזון מקטינות את הסיכון בתיק.
אז האם כדאי לאזן ? ומתי ? בקו החום שבגרף המייצג פעולות איזון רק כאשר הסטיה גדולה מ 30% בערך הנכס המסוכן (תעודת הסל) נדרשתי ל 6 פעולות איזון ב 9 שנים. לא נורא מבחינת עמלות, יותר מטריד מבחינת מס. בקו התכלת המייצג ביצוע איזון בכל פעם שיש סטיה של 10% בערך הנכס המסוכן נעשו 29 פעולות איזון. פחות סימפטי. מסקנה: איזון לא ישפר את התשואה אבל היות והוא יקטין את הסיכון רצוי לאזן רק במצבי קיצון בהם הסטיה בערך הנכס המסוכן גדולה. לסיכום: מינימום פעולות טוב לתשואה.
נקודה למחשבה: רוב הסיכויים שבמהלך חיי התיק אנו נוסיף אליו כסף או נממש חלק מהנכסים לשימושים פרטיים שלנו. ניתן לנצל את הפעולות האלה כדי לאזן את התיק. כך בכל פעם שנרצה להוסיף כסף לתיק או למשוך ממנו כסף נבדוק מה צריכה להיות נקודת האיזון ונקנה או נמכור את הנכס המתאים כדי שהתיק יתאזן. באופן כזה יהיה לנו גם תיק מאוזן וגם נקטין מאוד את מספר פעולות האיזון הטהורות.

3 תגובות:

  1. פוסט יפה. שתי הערות קטנות:

    "פעולות איזון של תיק השקעות לא יביאו לתשואה עודפת לאורך זמן על תיק שאין מבצעים בו פעולות איזון"

    לא מדויק. בשוק יורד, פעולת איזון גורמת לקנית מניות שמביאה תשואה עודפת (במחיר של סיכון גבוה יותר כמובן). אם כי אני בהחלט מסכים עם הנקודה הכללית אותה אתה מעביר.

    בלי קשר, הרמיזה לגבי הזדמנות נדל"ן היא קצת מסוכנת לטעמי - הקורא המזדמן עלול לקבל את הרושם שהשקעה בדירה עדיפה על השקעה בשוק ההון כאשר האחרון בתקופת שפל (המיסקונספציה הזו מספיק חזקה בישראל גם כך)

    השבמחק
  2. בלוג נהדר!
    איך אתה "מריץ" מודלים? יש תוכנה לזה?
    ינון

    השבמחק
  3. כל גיליון אלקטרוני כגון אקסל יעשה את העבודה. הנתונים הגולמיים ניתנים להורדה מאתר הבורסה לניירות ערך.

    השבמחק