כדי למדל (להכניס למודל) תופעות פיננסיות נאלצים הכלכלנים לפשט את העולם, שכן בעולם האמיתי ישנם אין סוף גורמים שעלולים להשפיע בזמן כלשהו על מחירן של מניות. גם מודל CAPM "ממדל" את השוק. האם ב"מידול" הזה אנו מפסידים או מרוויחים תשואה ? הפוסט הזה בודק את הנושא.
ההגדרה של "תיק השוק" לפי המודל הפיננסי CAPM הוא תיק המכיל אוסף של כל הנכסים המסוכנים ביחס לשווי השוק שלהם. אם ניקח את מדד תל-אביב 25 לדוגמא, הוא מהווה קרוב מתמטי טוב של תיק השוק, אבל למעשה הוא אינו תיק השוק מכיוון שלא כל הנכסים המסוכנים הקיימים כלולים בו וזה הרי ברור: הוא מכיל רק 25 מניות, ובנוסף הבורסה לניירות ערך, יצרנית המדד, קבעה מספר כללים למניות הנכללות בו. למשל: היחס המכסימלי של מניה במדד לא יעלה על 9.5% גם אם שווי השוק שלה גבוה יותר. או למשל: יכולות להכלל במדד רק מניות שאחוז אחזקות הציבור בהן גבוה מ 25%.
יש היגיון מסוים בכללים שיצרה הבורסה למדד 25. הם מביאים לידי ביטוי והשפעה מגוון גדול יותר של מניות שיש להן סחירות. מגוון גדול יותר אמור להקטין את התלות במניה בודדת, וסחירות מביאה לידי ביטוי מנגנונים נחוצים של שוק יעיל, ובכך מגנה על המשקיעים, כי כשיש סחירות במניה זה אומר שיש לה ביקושים והצעים ואפשר לקנות ולמכור אותה כמעט בלי להשפיע על השער (המומחים אומרים שהמרווח או ה spread קטן).
אבל מה לגבי התשואה ? אם נבנה תיק המכיל את 25 המניות שבמדד תל-אביב 25 במשקל לפי שווי השוק שלהן בלבד הוא יהיה שונה ממדד תל-אביב 25. הנה:
בתרשים העוגה השמאלי המניות מסודרות ביחסים שמגדיר מדד תל-אביב 25. רואים שמניות טבע, כיל, בזק, לאומי, פועלים ופריגו מהוות 57% מהמדד כל אחת בנפח של 9.5% ממנו.
בתרשים העוגה הימני המניות מסודרות לפי שווי השוק שלהן בלבד. רואים שטבע מהווה 41% מהעוגה ויחד עם כיל ובזק, שלוש מניות אלה בלבד שוות ערך ל 57% מהעוגה. פחות מאוזן. התלות של תיק כזה במניית טבע גבוה מאוד. אז מה ? האם זה טוב לתשואה ? ולסיכון ? נבדוק בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה