תעודות סל הופכות לקרנות סל

החל מיום המסחר הקרוב (3/10/2018) תעודות הסל הופכות לקרנות סל. סוף סוף גם בישראל יסחרו ETF. 

מבחינת פעולות, המשקיע אינו צריך לבצע כלום. תעודות הסל יהפכו לקרנות סל באופן אוטומטי, כך שכל מי שהחזיק בתעודת סל יקבל במקומה קרן סל זהה. 

היתרון המרכזי מבחינת המשקיע במעבר הוא שקרן סל בטוחה יותר מתעודת סל, שכן בעוד תעודת הסל היא התחייבות של החברה המנפיקה לשלם בעת פדיון התעודה את שוויה לפי המדד אחריו היא עוקבת, הרי שקרן סל היא קרן נאמנות ונכסיה מוחזקים אצל נאמן עבור מחזיקי היחידות בקרן. כך במידה והחברה המנהלת נמצאת בקשיים, הנכסים של מחזיקי הקרן בטוחים אצל הנאמן, בעוד שנכסי תעודת הסל נמצאים ברשות החברה המנהלת.

חסרון מבחינת המשקיע הוא חוזק ההתחייבות. בעוד שמנפיק תעודות הסל מתחייב לשלם את ערך המדד אחריו התעודה עוקבת, מנהל קרן הסל לעומתו מנסה להשיג תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במדד הנעקב על פי מדיניות ההשקעה של הקרן.

קרנות נאמנות קיימות בשני טעמים: קרן פתוחה וקרן סגורה. עד היום מרבית הקרנות הן קרנות פתוחות. ניתן להצטרף אליהן בכל עת והן אינן נסחרות בבורסה. העיסקאות בקרנות פתוחות נעשות בסוף יום המסחר בשער נעילה ואין בהן מסחר רציף. המשקיעים קונים אותן ממנהל הקרן. משתמע מכך שאין נזילות תוך יומית למשקיע.

קרן סגורה לעומת זאת, היא קרן שמספר יחידותיה סופי (סגור) ואין אפשרות להוסיף עוד יחידות. לכן ניתן לסחור בקרן נאמנות סגורה ולקבל נזילות תוך יומית. קרנות הסל הוגגדרו בישראל כקרנות סגורות כך שניתן יהיה לסחור בהן כמו בתעודות הסל כיום.

זהירות עלות נוספת: מהיום, ביצוע עיסקה שלא בזמן המסחר הרציף, אלא ישירות מול מנהל קרן הסל תחויב בעלות נוספת ! ולכן יכול להיות פער בשער הביצוע בעיסקה ישירה מול מנהל הקרן לבין שער סוף יום. כך, מי שיש לו הוראת קבע לקניה שוטפת של תעודות סל (פעולה שעמדתי על יתרונה מבחינת מדיניות ההשקעה שאני מתאר בבלוג הזה) מעתה כאשר הוראת הקבע הופכת להוראת קניה של קרן סל, המשקיע יחויב בעלות נוספת וזאת בהתאם לחוק. כאמור, מעתה כדי לחסוך עלות זו יש לבצע את הקניה במהלך המסחר הרציף ולא בהוראת קבע. 

השפעת המחאה החברתית על תיק ההשקעות

המחאה החברתית התרחשה בישראל בקיץ 2011. כעת, שש שנים לאחר מכן, אפשר לקבל מסקנות ראשונות על השפעת המחאה על המדדים ותיקי ההשקעה לטווח הארוך המבוססים עליהם. הנה השוואה בין מדד תא 35 לבין מדד S&P500 לאורך תקופה של שמונה שנים (מאתר הבורסה):

מה אני רואה בגרף ? עד המחאה מדדי ת"א ו S&P הלכו די "ביחד", אולם מאז המחאה, מדד S&P פתח פער על פני מדד ת"א. אני בדעה שבעקבות המחאה חלה הקשחה במדיניות הממשלה (רגולציה) והבנקים והמלווים המוסדיים (אשראי) על החברות הגדולות במשק ובעלי השליטה בהן. חברות התקשורת הן דוגמא טובה להקשחה רגולטורית. החברה לישראל/כיל, איי.די.בי, אפריקה, אלביט הדמיה הן דוגמאות להקשחת אשראי. הקשחת תנאי התחרות על החברות הגדולות שקודם נהנו מקשרי הון/שלטון, הובילה לצניחה ברווחים וכתוצאה מכך את בשווי המשתקף במדד. (אגב, הצניחה בשווי הובילה לכך שטייקונים ממונפים קיבלו margin calls מהבנקים, לא יכלו לשרת את החוב, וקרסו). כך נפתח פער מול מדד המניות המוביל בארה"ב, ולמרות התחזקות השקל לעומת הדולר, עדיין השקעה דולרית ב S&P הניבה יותר.      

למרות זאת, בטווח הארוך מאוד אם מסתכלים עוד עשור אחורה, מהלך של 18 שנה, משנת 2000 עדיין מדד ת"א 25 (ואח"כ 35) מוביל. 

ומה המסקנה ? בדיוק לפי מודל השוק והנחות היסוד שלו. נתוני העבר אינם מעידים על העתיד,  וככל שיש בתיק יותר פיזור, הסיכון (שונות) קטן. בהתחשב בגודל התיק ובעמלות האישיות של כל אחד, התאוריה ממליצה על פיזור.

איך להרוויח פעמיים ?

לאחרונה התפרסמו תשואות קרנות הפנסיה וקופות הגמל לשנת 2017. בכתבה בגלובס התפרסמה טבלת התשואות: 2017 בגמל ובהשתלמות: שנה טובה לכולם - ומצוינת לאלטשולר. הביצועים היו טובים מאוד בין 4.5% למעל 12%. מבחינת החוסכים, הכסף בקרנות (הצבירה) מיועד לשנות הפנסיה אז אין אפשרות להוציא אותו ולהשתמש בו עד אז. 

האמנם ?

ככלל חוסכים היום מודעים יותר לחסכון ארוך הטווח. היום ידוע שניתן לנייד את הצבירה בין קרנות פנסיה לבין עצמן ובין קופות גמל. היכולת לנייד מהווה מנוף לחץ על ידי החוסכים לצורך משא ומתן על דמי הניהול. על מנת להשאיר חוסכים בקרנות ובקופות נמצא פטנט: הלוואות. היות והצבירה היא על שם החוסך, היא יכולה לשמש כבטוחה כנגד הלוואה. כך, אין לקרנות בעיה להלוות כסף לחוסכים בריבית טובה משתי סיבות:

1. הצבירה היא ביטחון טוב מאוד.

2. אם עמית/חוסך לקח הלוואה, עד סיום ההחזר הוא נעול בקרן ואינו יכול לנייד כספים. 

בקיצור: גם נועלים את הלקוח וגם מרוויחים עליו ריבית.

אני חושב שזה גם יתרון לחוסכים. אם לווים מהקרן בריבית הקרובה לפריים (כיום 1.6%) ואפילו פחות, ומשקיעים בפרויקט בעל תשואה גבוהה יותר (סתם לדוגמא בדירה להשקעה בארץ/בחו"ל בתשואה של 3%-4%), הכסף של העמית בעצם עובד פעמיים. פעם אחת הוא עושה תשואה בקרן, ופעם שניה בהשקעה הפרטית. 

אז רק אחרי שתסיימו להתווכח על דמי הניהול בקרן ותקבלו את דמי הניהול הטובים ביותר שתוכלו לקבל, יכול להיות שתרצו לקחת הלוואה ולהשקיע באופן פרטי בפרויקט נותן תשואה. 

אותו כסף עובד פעמיים :-))