המחאה החברתית התרחשה בישראל בקיץ 2011. כעת, שש שנים לאחר מכן, אפשר לקבל מסקנות ראשונות על השפעת המחאה על המדדים ותיקי ההשקעה לטווח הארוך המבוססים עליהם. הנה השוואה בין מדד תא 35 לבין מדד S&P500 לאורך תקופה של שמונה שנים (מאתר הבורסה):
מה אני רואה בגרף ? עד המחאה מדדי ת"א ו S&P הלכו די "ביחד", אולם מאז המחאה, מדד S&P פתח פער על פני מדד ת"א. אני בדעה שבעקבות המחאה חלה הקשחה במדיניות הממשלה (רגולציה) והבנקים והמלווים המוסדיים (אשראי) על החברות הגדולות במשק ובעלי השליטה בהן. חברות התקשורת הן דוגמא טובה להקשחה רגולטורית. החברה לישראל/כיל, איי.די.בי, אפריקה, אלביט הדמיה הן דוגמאות להקשחת אשראי. הקשחת תנאי התחרות על החברות הגדולות שקודם נהנו מקשרי הון/שלטון, הובילה לצניחה ברווחים וכתוצאה מכך את בשווי המשתקף במדד. (אגב, הצניחה בשווי הובילה לכך שטייקונים ממונפים קיבלו margin calls מהבנקים, לא יכלו לשרת את החוב, וקרסו). כך נפתח פער מול מדד המניות המוביל בארה"ב, ולמרות התחזקות השקל לעומת הדולר, עדיין השקעה דולרית ב S&P הניבה יותר.
למרות זאת, בטווח הארוך מאוד אם מסתכלים עוד עשור אחורה, מהלך של 18 שנה, משנת 2000 עדיין מדד ת"א 25 (ואח"כ 35) מוביל.
ומה המסקנה ? בדיוק לפי מודל השוק והנחות היסוד שלו. נתוני העבר אינם מעידים על העתיד, וככל שיש בתיק יותר פיזור, הסיכון (שונות) קטן. בהתחשב בגודל התיק ובעמלות האישיות של כל אחד, התאוריה ממליצה על פיזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה