ניתוח דוחות פיננסיים - כיצד לבצע

כאמור להערכת שווי חברות שני חלקים. חלק הניתוח של הדוחות הפיננסיים (את העיקריים סקרנו בפוסט הקודם) והחלק ה"אומנותי". פוסט זה יעסוק בניתוח הדוחות הפיננסיים.

למעשה ישנן 3 שיטות לניתוח דוחות ואילו הן (מסודרות לפי סדר האמינות שלהן):

1. שיטת השווי הנכסי הנקי

2. שיטת המכפילים

3. שיטת DCF

שיטת השווי הנכסי הנקי

בשיטה זו לוקחים את סך כל הנכסים מהמאזן, ומורידים מהם את כל ההתחייבויות ואת כל מה שלא ניתן לממש. זה מקביל למצב של חברה שנכנסת לפרוק, והמפרק מחליט לא להחזיק אותה כ"עסק חי". אז לוקחים את כל הנכסים ומתחילים למכור אותם בשוק. מוכרים את הנדלן (מי לא מכיר את מודעות כונסי הנכסים המציעים נדלן למכירה בעיתונים), מוכרים אם אפשר את שאר הרכוש הקבוע האחר כגון מכונות ורכבים, בכסף מחזירים את ההתחייבויות לעובדים (שכר עבודה ותנאים סוציאליים), לנושים (בעלי החוב לפי סדר הקדימות: נושים בשיעבוד, מחזיקי אג"ח) ואם נשאר משהו, מחלקים אותו בין בעלי המניות. בדרך כלל לא נשאר. אז בהערכת שווי לפי הערך הנכסי הנקי אנחנו כאילו מפרקים את החברה על הנייר (לא באמת) רק כתרגיל חשבונאי ואז אנו אומרים ששווי החברה הוא כמו מה שנישאר. כאשר מתייחסים לנכסים, אז צריך להתייחס לרכוש השוטף ללא מלאי, כי בדרך כלל אין אפשרות למכור את המלאי (אלא אם כן מדובר במלאי שהוא סחורה סחירה כגון זהב, דלק או אפילו קקאו גולמי כפי שראינו בפוסטים הקודמים). המסקנה: חברה ששווי השוק שלה נמוך מהשווי הנכסי הנקי היא הזדמנות השקעה. למה ? כי גם אם החברה תפורק, אנו כבעלי מניות נקבל מהפרוק יותר ממה ששילמנו עבור המניה.

השקעות ערך - הערכת שווי חברות

או.קי. אנחנו רוצים להיות משקיעי ערך ולהכות את השוק. משימה קשה. בפוסט הקודם ראינו שבשביל להתחיל צריך לדעת מה הערך של החברה בה אנו משקיעים ולהשוות למחיר השוק. בפוסט הזה נראה כיצד מעריכים שווי של חברה. אם חשבתם שזו משימה קשה שרק רואי חשבון מומחים שנוסעים בג'יפים ומקבלים משכורת שמנה יכולים לבצע, טעיתם. כל מי שיודע את פעולות החשבון היסודיות + - ו % ויש לו קצת היגיון בריא יכול להעריך שווי של חברה. הערכת שווי מכילה שני תחומים. אחד חשבונאי ואחד אומנותי (כך אני קורא לו). החלק החשבונאי מכיל ניתוח של הדוחות הכספיים. החלק האומנותי מכיל הערכת מצב העסקים של החברה בעתיד, ומתייחס לשווקים שבהם החברה פועלת, ללקוחות שלה, למתחרים, להנהלה ועוד. נתחיל בדוחות הכספיים. כל חברה שנסחרת בבורסה מחוייבת לפרסם בכל רבעון דוחות כספיים וניתן לראות את הדוחות האלה באתר הבורסה: http://www.tase.co.il/ בכפתור "מאיה - מערכת אינטרנט להודעות". בכל דוח כספי יש סקירת הנהלה ולזה נגיע כשנתאר את הצד האומנותי בהערכת השווי, ויש את שלושת הדוחות הכספיים העיקריים: מאזן, רווח והפסד, ותזרים. הנה הסבר קצר עליהם:

השקעות ערך - שיטה להכות את השוק ?

מי שקרא את הפוסט הקודם "ארביטרז' - תשואה ללא סיכון" שם בודאי לב שהוא פוסט יוצא דופן מכיוון שבו עברתי לטפל ברמת המניה הבודדת ולא בסל של מניות. בשני הפוסטים הבאים אמשיך לטפל בהשקעות ברמת המניה הבודדת. בפוסט ראינו איך מפיקים ערך (=רווח) מהבדל שנוצר בין שווי שוק של חברה (בדרך כלל של חברה בדרך לפירוק) לבין השווי הנכסי הנקי שלה. "משקיעי ערך" הם סוג של משקיעים שמסתכלים על מניות כישויות בודדות העומדות כל אחת בפני עצמה ומנסים להפיק רווחים עודפים על תשואת השוק. כיצד ? אסביר בפוסט הזה.

ארביטרז' - תשואה ללא סיכון

תמיד חשוב ומעניין ללמוד מההיסטוריה. הנה תאור של שיטת ארביטרז' שהיתה משמשת בעבר (לפני כ 50 שנה) את וורן באפט, אחד ממשקיעי הערך הגדולים וכיום האיש השני הכי עשיר בעולם אחרי ביל גייטס.

באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.

מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.