תמיד חשוב ומעניין ללמוד מההיסטוריה. הנה תאור של שיטת ארביטרז' שהיתה משמשת בעבר (לפני כ 50 שנה) את וורן באפט, אחד ממשקיעי הערך הגדולים וכיום האיש השני הכי עשיר בעולם אחרי ביל גייטס.
באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.
מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.
אז מה אפשר לעשות ? וורן באפט היה קונה חוזה עתידי על הסחורה ומבטיח את מחיר המלאי העתידי עבורו. בדוגמא שלנו: במסירת הקקאו למנפיק החוזה הוא היה מקבל את המחיר הגבוה עליו סיכם בעבר עם המנפיק במעמד רכישת החוזה.
אז איפה כאן הארביטראז' ? הארביטראז' הוא בכך שיש לנו בדיוק את אותה החברה שמתומחרת באותה נקודת זמן שתי פעמים באופן שונה זה מזה. פעם אחת על פי שווי השוק של המניות שלה ופעם שניה על פי הדוחות הכספיים שלה.
איך קרא וורן באפט לשיטה ? "שיטת בדלי הסיגריה". למה ? כי חברות שמתומחרות על ידי השוק בחסר הן כאלה שבדרך כלל נמצאות בצניחה. במקום רווחים, רואים רק הפסדים הולכים וגדלים, ירידה במכירות, אי יכולת להחזיר הלוואות ועוד רעות חולות כאלה. בטווח הארוך המשקיעים רואים חברה שהולכת לקראת פרוק ונפטרים מהמניות שלהם. בדיוק כמו סיגריה שמכבים אותה למרות שיש בה עוד קצת טבק המאפשר שאיפה אחרונה. וורן היה אוסף את בדלי הסיגריות ועושה הרבה כסף על השאיפה האחרונה הזו.
הערה 1: ניתן להשתמש בשיטה לא רק לגבי מלאי. אפשרי בהחלט לתמחר ציוד, רכוש קבוע (קרי נדל"ן) ונכסים אחרים, או באופן כללי יותר את כל הנכסים פחות כל ההתחייבויות (מה שנקרא בשפת רואי החשבון "השווי הנכסי הנקי") אל מול "שווי השוק" של החברה ולראות אם יש הפרש שיאפשר ארביטרז' במניה.
הערה 2: כיום בעידן המחשב קשה יותר לאתר חברות מסוג זה שכן כל הנתונים של הדוחות הכספיים מוזנים מיד עם פרסומם למחשבים של הסוחרים והמשקיעים בשוק ההון, והם מזרימים ביקושים או הצעים בהתאם כך שמחיר המניה מתאזן די מהר עם ערך החברה לפי דוחותיה.
סוף דבר: אם כבר הזכרנו ניתוח דוחות כספיים של חברות ו"השקעות ערך", נעבור בפוסט הבא, בעקבות שאלה מעניינת של קורא, לנושא של השקעת ערך Value Investment.
באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.
מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.
אז מה אפשר לעשות ? וורן באפט היה קונה חוזה עתידי על הסחורה ומבטיח את מחיר המלאי העתידי עבורו. בדוגמא שלנו: במסירת הקקאו למנפיק החוזה הוא היה מקבל את המחיר הגבוה עליו סיכם בעבר עם המנפיק במעמד רכישת החוזה.
אז איפה כאן הארביטראז' ? הארביטראז' הוא בכך שיש לנו בדיוק את אותה החברה שמתומחרת באותה נקודת זמן שתי פעמים באופן שונה זה מזה. פעם אחת על פי שווי השוק של המניות שלה ופעם שניה על פי הדוחות הכספיים שלה.
איך קרא וורן באפט לשיטה ? "שיטת בדלי הסיגריה". למה ? כי חברות שמתומחרות על ידי השוק בחסר הן כאלה שבדרך כלל נמצאות בצניחה. במקום רווחים, רואים רק הפסדים הולכים וגדלים, ירידה במכירות, אי יכולת להחזיר הלוואות ועוד רעות חולות כאלה. בטווח הארוך המשקיעים רואים חברה שהולכת לקראת פרוק ונפטרים מהמניות שלהם. בדיוק כמו סיגריה שמכבים אותה למרות שיש בה עוד קצת טבק המאפשר שאיפה אחרונה. וורן היה אוסף את בדלי הסיגריות ועושה הרבה כסף על השאיפה האחרונה הזו.
הערה 1: ניתן להשתמש בשיטה לא רק לגבי מלאי. אפשרי בהחלט לתמחר ציוד, רכוש קבוע (קרי נדל"ן) ונכסים אחרים, או באופן כללי יותר את כל הנכסים פחות כל ההתחייבויות (מה שנקרא בשפת רואי החשבון "השווי הנכסי הנקי") אל מול "שווי השוק" של החברה ולראות אם יש הפרש שיאפשר ארביטרז' במניה.
הערה 2: כיום בעידן המחשב קשה יותר לאתר חברות מסוג זה שכן כל הנתונים של הדוחות הכספיים מוזנים מיד עם פרסומם למחשבים של הסוחרים והמשקיעים בשוק ההון, והם מזרימים ביקושים או הצעים בהתאם כך שמחיר המניה מתאזן די מהר עם ערך החברה לפי דוחותיה.
סוף דבר: אם כבר הזכרנו ניתוח דוחות כספיים של חברות ו"השקעות ערך", נעבור בפוסט הבא, בעקבות שאלה מעניינת של קורא, לנושא של השקעת ערך Value Investment.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה