לאחרונה יצא הבנק הבינלאומי הראשון ברעיון מעניין שהוא קורא לו "הפקדה מנייתית". למעשה מדובר בהוראת קבע לרכישה בבורסה, באופן קבוע, אחת לחודש, בסכום מוגדר של תעודת סל על מדד תל אביב 25 או על מדד תל אביב 100.
בדרך כלל אני ביקורתי מאוד כשמדובר בהצעות שבאות ביוזמת הבנק, אולם הפעם הבנק קלע לדעתי. זוהי בדיוק אסטרטגיית ההשקעה שלי. קניה תקופתית, של תיק השוק, בכל מצב שוק, בסכום קבוע. עם עד היום זה היה אפשרי לביצוע רק על ידי התערבות המשקיע במתן הוראה אקטיבית, כיום ניתנת האפשרות להשקיע בשיטת קנה והחזק על בסיס "טייס אוטומטי". כפי שהראתי בפוסטים קודמים, זו השיטה הטובה והבטוחה ביותר להצלחה בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך. השיטה מבטיחה השגת שני יתרונות:
יתרון ראשון: התיק ימצא תמיד על החזית היעילה לפי מודל CAPM (בקרוב טוב). בפוסטים הראשונים בבלוג הסברתי את עקרונות המודל.
יתרון שני: לא תהיה נקודת כניסה יחידה להשקעה, כך שמחיר הכניסה יתמצע (מהמילה ממוצע) על פני זמן. לא יהיה מצב שנשקיע בנקודת שיא שאחריה תהיה מפולת, ומצד שני גם לא נשקיע בנקודת שפל שבה נרוויח הרבה. בקיצור לא נהמר.
מה שצריך לבדוק לפני שנכנסים לתוכנית זה גובה העמלות בקניה ומכירה ועמלת דמי השמירה/ניהול ולקבוע את סכום הכניסה האופטימלי והאפשרי לכל משקיע. הבנק מאפשר להיכנס להוראת הקבע בסכום של החל מ 500 ש"ח לחודש. בנוסף, אם רוצים לכוונן את רמת הסיכון ולאזן את התיק על ידי רכישת נכסים שקליים או צמודים צריך לבצע זאת ידנית, למשל לפי תרשים הזרימה שפרסמתי כאן בעבר.
עכשיו רק כתרגיל רעיוני, אם נחשוב על החלפת הרכב הישן שלנו ברכב חדש בליסינג שעליו נשלם 2,500 ש"ח בחודש שזה הוצאה נטו, לעומת אותו תשלום חודשי לרכישת תעודת סל שזה רכישת נכס נטו, אני מעדיף לנסוע באוטו משומש ולצבור נכסים. בהשוואה בין שתי האלטרנטיבות, אחרי 36 חודש אם רכשנו את הרכב נישאר עם רכב משומש עליו בזבזנו 90,000- ש"ח (הוצאה נטו), ואם השקענו ישארו בידנו (בהנחה של עליה ממוצעת של מדד תל אביב 25 בשיעור שנתי של 11.5%) 107,690+ ש"ח. הפרש של 197,690 ש"ח לטובת החוסכים.
הערה: בפועל טווח השקעה של 3 שנים בשוק ההון הוא קצר מידי לדעתי. אני בדעה שמי שנכנס להשקעה בשוק ההון שייקח פרק זמן של עשור לפחות.
בדרך כלל אני ביקורתי מאוד כשמדובר בהצעות שבאות ביוזמת הבנק, אולם הפעם הבנק קלע לדעתי. זוהי בדיוק אסטרטגיית ההשקעה שלי. קניה תקופתית, של תיק השוק, בכל מצב שוק, בסכום קבוע. עם עד היום זה היה אפשרי לביצוע רק על ידי התערבות המשקיע במתן הוראה אקטיבית, כיום ניתנת האפשרות להשקיע בשיטת קנה והחזק על בסיס "טייס אוטומטי". כפי שהראתי בפוסטים קודמים, זו השיטה הטובה והבטוחה ביותר להצלחה בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך. השיטה מבטיחה השגת שני יתרונות:
יתרון ראשון: התיק ימצא תמיד על החזית היעילה לפי מודל CAPM (בקרוב טוב). בפוסטים הראשונים בבלוג הסברתי את עקרונות המודל.
יתרון שני: לא תהיה נקודת כניסה יחידה להשקעה, כך שמחיר הכניסה יתמצע (מהמילה ממוצע) על פני זמן. לא יהיה מצב שנשקיע בנקודת שיא שאחריה תהיה מפולת, ומצד שני גם לא נשקיע בנקודת שפל שבה נרוויח הרבה. בקיצור לא נהמר.
מה שצריך לבדוק לפני שנכנסים לתוכנית זה גובה העמלות בקניה ומכירה ועמלת דמי השמירה/ניהול ולקבוע את סכום הכניסה האופטימלי והאפשרי לכל משקיע. הבנק מאפשר להיכנס להוראת הקבע בסכום של החל מ 500 ש"ח לחודש. בנוסף, אם רוצים לכוונן את רמת הסיכון ולאזן את התיק על ידי רכישת נכסים שקליים או צמודים צריך לבצע זאת ידנית, למשל לפי תרשים הזרימה שפרסמתי כאן בעבר.
עכשיו רק כתרגיל רעיוני, אם נחשוב על החלפת הרכב הישן שלנו ברכב חדש בליסינג שעליו נשלם 2,500 ש"ח בחודש שזה הוצאה נטו, לעומת אותו תשלום חודשי לרכישת תעודת סל שזה רכישת נכס נטו, אני מעדיף לנסוע באוטו משומש ולצבור נכסים. בהשוואה בין שתי האלטרנטיבות, אחרי 36 חודש אם רכשנו את הרכב נישאר עם רכב משומש עליו בזבזנו 90,000- ש"ח (הוצאה נטו), ואם השקענו ישארו בידנו (בהנחה של עליה ממוצעת של מדד תל אביב 25 בשיעור שנתי של 11.5%) 107,690+ ש"ח. הפרש של 197,690 ש"ח לטובת החוסכים.
הערה: בפועל טווח השקעה של 3 שנים בשוק ההון הוא קצר מידי לדעתי. אני בדעה שמי שנכנס להשקעה בשוק ההון שייקח פרק זמן של עשור לפחות.
