הרמת מסך מעל חברות בהסדר חוב

האם זה נכון/חוקי/מוסרי לדרוש הרמת מסך מעל החברות בקשיים כדי להיפרע מהטייקון עצמו או מחברות אחרות שבשליטתו עקב חוסר היכולת לפרוע את האג"ח במועדן ?

תשובה: מה פתאום ! כל העניין של חברה בע"מ הוא הגבלה של הערבון (לכסף שהשקיעו הבעלים והרווחים שנצברו בקופה). אפשר לראות את זה גם מנקודת המבט ההפוכה: אם אנחנו מחזיקים נניח כמה מניות של חברה שהפסידה כסף (יש לנו % בעלות מסויים על חלק קטנטן מהחברה), האם מישהו יכול לקחת לנו כסף מהעו"ש (ביחס ל% הבעלות שלנו) ולכסות את ההפסד של החברה ? יש הרבה סיבות פילוסופיות למה לא, אבל בעיקרון אם זה לא היה כך אף אחד לא היה לוקח סיכון ומקים חברות שבסופו של דבר מייצרות ערך לחברה ולכלכלה.

הסתייגות: הרמת מסך במקרה של הפסד של חברה בע"מ יש לדרוש ולבצע רק במידה שנעשתה עברה וכסף יצא מהחברה באופן לא חוקי. כאשר בעלים של חברה מועל באמון המשקיעים באופן כזה, הוא חייב לתת להם דין וחשבון. בגלל רגישות הנושא, בית משפט הוא הסמכות להחלטה על הרמת מסך.

נקודה למחשבה: אם לבעל שליטה יש חברה מפסידה (נניח דלק נדל"ן) והוא מחזיק גם חברה ריווחית (נניח הפניקס) האם מותר לו לתת הנחיה לחברת הפניקס לקנות ביוקר נכסים ששווים מועט מחברת דלק נדל"ן כדי להציל אותה מכניסה להסדר חוב ? או האם הוא יכול לבקש מהפניקס דחיה של הלוואה שניתנה לדלק נדל"ן וכעת אינה יכולה להחזיר ? במצב כזה מי שקנה מניות של חברת הפניקס וחשב שהוא קונה מניות של חברה בטוחה ויציבה מקבל בדלת האחורית בעלות גם על עסקים של חברת נדל"ן כושלת ומסוכנת. האם זה חוקי ? האם זה מוסרי כלפי בעלי מניות המיעוט של הפניקס ? בטוח שזה מסריח, אבל זה נושא לדיון אחר בנושא ריכוזיות במשק, קבוצות שליטה ואחזקות צולבות.

האם כדאי להימנע מאחזקת אג"ח חברות בסיכון גבוה: הפתעה, לאו דוקא. רק צריך להעריך ולשקלל את הסיכון מראש על פי ההעדפות האישיות. אחזקות מסוכנות טומנות בחובן אפשרויות לרווח גדול אם הן מתומחרות נכון. למשל, כאשר התשואה חסרת הסיכון הצמודה (של האג"ח הממשלתי הצמוד) היא נניח בממוצע כ 1.5% לא סביר שתשואת האג"ח של דלק נדל"ן תהיה מתומחרת ב 5% זה נמוך מידי. בתשואה של 90% אולי הייתי קונה. ב 5% אין סיכוי וגם לא ב 15%. כמובן שהחלטה זו היא אישית סוביקטיבית ותלויה ברמת שנאת הסיכון של כל משקיע.

ואם בכל זאת רוצים להימנע מה עושים: הכי פשוט. יש כמה כללי יסוד שפורסמו על ידי המפקח על הביטוח. את כללי היסוד האלה הבאתי כבר כמעט לפני שנתיים בבלוג הזה בפוסט המלצות להשקעה באג"ח חברות לתיק ההשקעות. ההמלצה הראשונה היא קיום בטוחות. מפחדים שבן דב לא ישלם ? קנו רק אג"ח עם בטחונות. למשל טאו תשואות שנמצאת בהסדר חוב שבו הצעתה הראשונית היא להחזיר 40 אגורות לכל שקל השקעה באג"ח ג' ו ד' שלה שאינן מבוטחות, החזירה במלואן את אג"ח א' ואת החוב לבנקים שהיו שניהם מבוטחים. למה ? כי בן דב לא רוצה שיקחו לו את הבטוחות. אבל כשהאג"ח לא כוללות בטחונות למי אכפת ? איפוא בודקים אם האג"ח נושא בטוחות (לפני שקונים) ? כמובן: בתשקיף. ומי שלא בודק ? שיבוא לדיון בנושא הסדרי החוב.

אקטואליה: "ועדת חודק" המפורסמת חייבה את המוסדיים (אלה שמנהלים לנו את קרנות הפנסיה, הגמל וביטוחי המנהלים) לבחון בועדות ההשקעה שלהם קיום בטוחות, ייעוד התמורה, מצב המנפיק ועוד מבחני יציבות שונים לפני החלטה על רכישת אג"ח של חברה כלשהי. והנה אנו רואים שכאשר פנתה לאחרונה סלקום של נוחי דנקנר למוסדיים לקנות אג"ח שלה – חלקם השיבו: אין בטוחות, לא משקיעים. יפה !

אגח להמרה בתיק השקעות

הנה שאלה מעניינת מקורא:

בעקבות הכתבה:  הכירו את אפיק ההשקעה הטוב בישראל, מיכה צ'רניאק רציתי לדעת את דעתך על הנושא. השקעות באג"ח להמרה אינה נפוצה כל כך, אך לפי הכתבה השקעה, בתעודת סל של אג"ח להמרה עדיפה על תעודת סל מנייתי.

תשובה:

ראשית לא קיימת תעודת סל על מדד אג"ח להמרה. אבל בכל מקרה התשובה שלי מתחלקת לשני חלקים. בחלק הראשון השוואה של אסטרטגיית הצמדות למדד אג"ח להמרה מול תשואת השוק ומדד תל אביב 25. בחלק השני נבחן את האג"ח להמרה בפני עצמו ואראה גם את הצד הלא כל כך זוהר שלו.

חלק ראשון:

היצמדות למדד אג"ח להמרה אינה משיגה את מדד תל-אביב 25. לא בשנה האחרונה, ראה גרף להלן (הקו הכחול הוא מדד תל-אביב 25, הקו הצהוב הוא מדד אג"ח להמרה):

לא בשלוש השנים האחרונות, ראה גרף להלן:
 

 
וגם לא בחמש השנים האחרונות, ראה גרף להלן:
 

 

הגרפים לעיל נלקחו מהאתר של הבורסה לניירות ערך קישור לאתר הבורסה וכל אחד יכול לייצר אותם לבד באתר ולבדוק בעצמו. זאת ועוד, אם נלך 20 שנה אחורה ליום יצירת המדדים לראשונה אז מדד תל-אביב 25 הוצג לראשונה ב 1/1/92 בערך של 100 נקודות וכיום 31/1/10 הוא עומד על 1119 נקודות, ואילו מדד האג"ח להמרה הוצג לראשונה יום לפני כן ב 31/12/91 גם הוא בערך של 100 נקודות וכיום הוא עומד על 882 נקודות בלבד.

או.קי. אני בעצם מרמה את הקוראים, כי אג"ח להמרה ניתן להמרה למניות והמדד אינו מבטא את מימוש האופציה להמרה הזו. בגלל זה בדיוק אין שום תעודת סל על מדד האג"ח להמרה, כי אג"ח להמרה ללא האופציה להמרה הוא אג"ח חסר. משמעותית. כי תמורת האופציה להמרה מקבלים פחות בטחונות מאשר באג"ח "רגיל" וגם פחות תשואה.

המלצות להשקעה באג"ח חברות לתיק ההשקעות

לאחר שראינו איך המשקיעים "המוסדיים" (קרי: קרנות הפנסיה, הגמל, ההשתלמות, ביטוחי המנהלים) נופלים פעם אחר פעם בהשקעות של כספי החסכון שלנו באג"ח של חברות שלא יכולות לעמוד בתשלומי האג"ח (אפריקה, צים ועוד), פרסמה ה"גננת" הנחיות כיצד לבחור השקעות באג"ח חברות. מפליא שכעת מסתבר שרכישת אג"ח לתיקי ההשקעה נעשתה עד היום (אני מניח אמנם שלא בכל המיקרים) על ידי אותם "מנהלי השקעות" ללא בדיקת נאותות מינימלית.

אז למה אני מביא כאן את המלצות ה"גננת" ? כי אני חושב שאלו המלצות שמתאימות גם למשקיע הקטן (אנחנו).

מי היא ה"גננת" ? צדקתם. המפקח על שוק ההון והביטוח.

הנה עיקר ההמלצות ערוכות על ידי כך שיתאימו למשקיע ה"קטן", שיכול למצוא את כל הנתונים גלויים באתר הבורסה, ובדוחות של המנפיק, עבור השקעה באג"ח של חברות ציבוריות:

לב לבייב שוכח לאזן תיק השקעות ואג"ח חברות

ביצת שוק ההון הישראלי שוב כמרקחה. האנדרלמוסיה סביב אגרות החוב של אפריקה ישראל רבה. יחזיר ? לא יחזיר ? מי הפסיד ? מי מבוטח ? שאלות רבות ונכונות. הפוסט הזה יעסוק בשני נושאים:

א. איזון תיק השקעות.

ב. השקעה באג"ח חברות.

איזון תיק השקעות

אם בוחנים את מה שקורה בחברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ בעיניים של שיטת ההשקעות שלי זה מאוד פשוט: חברת אפריקה ישראל לא איזנה את נכסיה וכעת, בעת מצוקה אין לה איך להחזיר את החובות שלה. על הצורך באיזון התיק כתבתי בפוסט "השפעת פעולות איזון על תיק השקעות" http://i-nvest.blogspot.com/2009/05/blog-post_30.html . אנו מאזנים את תיק ההשקעות כדי שבמידת הצורך, אם נאלץ לממש חלק מתיק ההשקעות שלנו כאשר הנכסים המסוכנים (מניות) שבו בשפל ונרשם לנו הפסד "על הנייר", לא נצטרך לממש בפועל את המניות ו"לקבע" את ההפסד, ויהיו לנו נכסים בטוחים כגון אג"ח ממשלה אותם נוכל לממש אפילו ברווח.