חפש בבלוג זה
הצגת רשומות עם תוויות תעודות סל. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות תעודות סל. הצג את כל הרשומות
7.4.2011
למכור או לקנות - זו השאלה
שאלה
ברור לי שתעודות סל עוקבות מדד הם הפתרון הטוב ביותר לטווח ארוך אך מלבד תעודות סל, קניתי בסכומים קטנים גם מניות שנמצאות בשפל. קראתי שהמלצתך היא להשקיע אך ורק בתעודות סל, אג"ח צמוד ומק"מ (או גילון), בהתאם לגיל. האם כדאי לי למכור את המניות שכבר קניתי או להשאיר אותן "בצד" ולהמשיך לפי שיטתך?
תשובה
ראשית, אני לא ממליץ כי אני לא יועץ השקעות. בבלוג אני מתאר את מה שאני עושה. לגבי הוספת מניות ספציפיות לתיק, לדעתי מדובר בהימורים. וכרגיל בהימורים כל עוד זה בשליטה, זה לא אמור להזיק. השאלה היא האם זה מועיל. גם אני "חוטא" לפעמים בהימורים ומהמר על מניה כזו או אחרת. משתדל לא לעבור מעל 2% מהתיק. אני בודק את המניה כמשקיע ערך (ראה פוסטים בנושא) ובודק את שווי החברה בשוק לעומת הערכת השווי הפרטית שלי. מידי רבעון כשמתפרסם הדוח התקופתי אני בודק שוב את שני המספרים ומחליט האם להמשיך להחזיק או למכור.
הערה: זה שמניה ירדה הרבה, לא אומר בהכרח שהיא כדאית לרכישה, כמו שלאו דוקא נכון להיפטר ממניה שעלתה הרבה בתקופה קצרה.
Labels:
אג"ח,
גילון,
הערכת שווי,
השקעות ערך,
מק"מ,
תעודות סל
8.6.2010
מנהל תעודות סל מכה את השוק ?
הנה תעלומה: אם מנהל תעודת סל לוקח 0% דמי ניהול ומשקיע 100% מהדיבידנד בחזרה במדד, אז ממה הוא מרוויח ?
אפשרות אחת היא שלמנהל יש דרך להכות את המדד בכל נקודת זמן ולאורך זמן. במקרה כזה, המנהל אמור לקחת את הכסף המתקבל אצלו בקניה של תעודת סל, להשקיע אותו במשהו מסתורי שנותן יותר מהמדד אחריו עוקבת התעודה, וכאשר אנו מוכרים לו את התעודה הוא מחזיר לנו רק את המדד וההפרש נשאר אצלו בתור רווח.
מי שעוקב אחרי הבלוג, מבין שלהכות מדד מניות כללי לאורך זמן זו משימה קשה מאוד. אם ניקח לדוגמא את מדד תל אביב 25 ונתייחס אליו כאל קרוב טוב של תיק השוק, הרי שלפי מודל CAPM הוא נמצא על החזית היעילה וכדי להשיג בתיק אלטרנטיבי תשואה גבוהה יותר נצטרך להעלות את רמת הסיכון. אבל כאשר מעלים את רמת הסיכון התנודתיות גוברת ואז לא בכל נקודת זמן התיק המסוכן יראה תשואה עודפת על השוק אם בכלל. אם כך, מנהל תעודת סל אינו יכול להסתמך על שיטת השקעה כזו כדי לייצר לעצמו רווחים. הוא אף פעם לא יכול לחזות מתי יבואו אליו המוכרים. אז ממה בכל זאת הוא מתפרנס ?
והנה הפתרון: כדי להבין ממה המנהל מרוויח צריך להבין את מנגנון הפעולה של התעודה ואת התפקידים שממלא מנהל התעודה במהלך המסחר. לכל תעודת סל יש שווי הוגן. השווי ההוגן הוא המחיר של התעודה לפי המדד שאחריו היא עוקבת בניכוי דמי ניהול, עלויות מימון וחלוקת דבידנד אם יש. בתשקיף של תעודת הסל יש נוסחה לחישוב השווי הזה. למשל לתעודת הסל הנפוצה קסם תל-אביב 25 נוסחת החישוב של השווי ההוגן היא:
הבורסה מפרסמת את מדד הייחוס, במקרה של תעודת סל קסם 25 זהו מדד תל-אביב 25, ומעדכנת אותו בכל 15 שניות. נכון להיום, מקדם דמי הניהול בנוסחה הוא 1.0 והמחלק K הוא 10. לכן אם מדד תל-אביב 25 היה בנקודה כלשהי היום 1080 נקודות, השווי ההוגן של תעודת הסל קסם תל-אביב 25 הוא:
( 1080 x 1 x 100 ) / 10 = 10800
אגורות באותו רגע. בסוף יום מדווחת החברה המנהלת את תעודות הסל לבורסה דיווח יומי בדבר השווי ההוגן של תעודות הסל שבניהולה. הדיווח מתפרסם באתר הבורסה. לדוגמא, לינק לדיווח יומי מאתמול (6/6/10) בדבר שווי הוגן של תעודות סל קסם . לדיווח זה אין באופן שוטף משמעות למשקיע שכן השווי ההוגן תלוי במדד שכאמור מתעדכן כל 15 שניות, אבל ניתן לעקוב בעזרת הדיווח אם חלו שינויים במקדם דמי הניהול או במחלק.
כעת לתפקיד מנהל התעודה בשלב המסחר. מנהל תעודת סל מתפקד גם כעושה שוק (Market maker) לתעודה. עושה שוק דואג להזרמה של ביקושים והצעים בהקפים גדולים כדי לספק סחירות לתעודה. כדי שכל פעם שנרצה לקנות או למכור, יהיו הצעים או ביקושים ברמה כזו שגם נמצא בן זוג לעיסקה (קונה או מוכר) וגם השער שבו נבצע את המסחר לא יושפע מעודפי ביקוש או הצע. ופה בדיוק טמון הכלב. כשמנהל התעודה מפרסם את ההצעים או הביקושים שלו לתעודת הסל, הוא עושה זאת במרווח (Spread) קבוע מהשווי ההוגן. במקרה של קסם תל-אביב 25 המרווח הוא 0.2%. הנה דוגמא: אתמול ב 6/6/10 בשעה 15:02 ספר הפקודות של הבורסה נראה כך:
ניתן לזהות בברור את פקודות עושה השוק. אותה כמות גדולה מאוד של ביקוש 11,999 יחידות מול אותה כמות של הצע 11,999 יחידות בהבדל של 10 נקודות מהשווי ההוגן. השווי ההוגן בשניה זו הוא 10,770 אגורות ועושה השוק מוכן למכור לנו יחידות ב 10,780 אבל לקנות יחידות מאיתנו הוא מוכן רק ב 10,760. וההפרש בין השווי ההוגן לבין מחיר הקניה או המכירה זה בדיוק הרווח שלו. מכיוון שהמנהל מחזיק בדיוק את נכס הבסיס של התעודה (במקרה זה אוסף מניות תל-אביב 25) הוא קונה ומוכר אותן בהתאם לתנועות בתעודות הסל, וכך נוצר לו הרווח. כלומר מי שקונה או מוכר למנהל התעודה יחידה אחת, משאיר אצלו רווח של 10 אגורות. ראה בתרשים:
אני לא נוהג להיכנס לכיסם של אחרים אבל לצורך התרגיל הרעיוני אם המחזור היומי בתעודה הוא משהו כמו 4 מליון ש"ח אז ביחידות יוצא בערך 37000 יחידות שמחליפות ידיים ביום ואם מנהל התעודות עושה חלק גדול מהעסקאות ברווח של 0.1 ש"ח ליחידה אז הרווח היומי שלו מהתעודה הוא בערך 3700 ש"ח ובהנחה של 200 ימי מסחר בשנה יוצא לו רווח גולמי של כ 740,000 ש"ח בשנה רק מהתעודה הזו.
ומי מפסיד ? כמובן שרווח של אחד בא על חשבון מישהו אחר. והמישהו הזה הוא אותם חברים או סוחרים שקונים ומוכרים בתדירות גבוהה. הם בדרך כלל לחוצים ורוצים לתפוס את השער בעסקאות, ומכיוון שפקודות עושה השוק שמתעדכנות באופן רציף על פי השווי ההוגן נמצאות בראש ספר הפקודות רוב העסקאות יעשו מולו.
והמסקנה: הנה עוד יתרון לשיטת ניהול ההשקעות שלי: קנה, החזק ואזן: ביצוע מינימום עסקאות כמוכתב משיטת ניהול זו מאפשר חסכון במרווח. ומי שקונה ומוכר תכופות ? שישלם !
4.5.2010
המלצה על סוגים של תעודות סל
או.קי. אז הסברתי בפוסט הקודם שאני לא יכול להמליץ על תעודה ספציפית. אבל האם אני יכול להמליץ על מדד ספציפי ? הנה שאלה מקורא:
האם תוכל להמליץ על מדדים ומשקל של כל מדד בתיק?
למשל האם חלוקה כדלקמן מומלצת?
25% ת"א 25
25% ת"א 100
25% תל דיב
25% S&P500
כיום יש לי סלי מדדים נוספים כמו תלטק, בנקים, יתר, ת"א75, נאסדק, דאו, ברזיל, הודו, וקרנות גמישות. מבנה התיק הנכחי מעוות מאחר וביום של ירידות התיק יורד יותר מהממוצע של תא25 ותא100 וביום של עליות התיק עולה פחות מהממוצע שהזכרתי.
והנה התשובה:
החלוקה שאתה מציע היא נכונה עבורך כל עוד אתה שלם איתה. היא לא רעה, אם כי מוטה לשוק הישראלי 75% מהתיק ואין בה ייצוג לשווקים מתפתחים. הטיה כזו לשוק המקומי נקראת Home bias וזו נטיה של משקיעים להיצמד לשווקים שבהם הם חיים ופועלים. מחסומי שפה, מידע ומרחק מהשוק הזר מונעים מאיתנו פסיכולוגית להשקיע יותר בשווקי חו"ל. בנוסף, בהשקעה בחו"ל יש סיכון נוסף שנקרא סיכון מטבע. השקעה בתעודת סל S&P500 למשל צמודה ל $ ששערו זז כל הזמן לעומת השקל ומשפיע על מחיר התעודה. אפשר לגדר (Hedge) את הסיכון הזה בעצמנו ויש אפילו תעודות סל שמציעות גידור כזה כחלק מהתעודה (תוכל לזהות את התעודות האלה לפי המילה שיקלי בשם שלהם), אבל אם תסתכל בתשקיף תראה שיש לגידור כזה עלות מימון.
אני מסכים איתך שהבעיה בהחזקה של מספר רב של תעודות סל בתיק היא שאם תעודה אחת עולה או יורדת יותר מאחרות התיק יוצא מאיזון וזה מצריך מעקב שוטף צמוד יותר ופעולות איזון רבות יותר. לכן יש לצמצם את מספר התעודות בתיק. המדדים הישראליים שציינת תא25, תא100 ותלדיב כוללים בחלקם את אותן מניות ונעים פחות או יותר ביחד. תבדוק!. למה לא לצמצם למדד ישראלי אחד מהם ?
אם אתה רוצה להצמד לת"א25 ולנוע יחד איתו (אומרים שזה ה Benchmark שלך), מה דעתך לקבוע את התיק על 100% ת"א25 ? זה לא בהכרח רע להצמד לת"א25. משנת 1992 כשהוצג לראשונה בערך של 100 נקודות, המדד הגיע ל 1173 היום. עליה שנתית ממוצעת של מעל 14% (לשנה!) בעוד שהאינפלציה היתה בערך כ 4.95% לשנה בממוצע.
אם אתה רוצה להצמד לת"א25 ולנוע יחד איתו (אומרים שזה ה Benchmark שלך), מה דעתך לקבוע את התיק על 100% ת"א25 ? זה לא בהכרח רע להצמד לת"א25. משנת 1992 כשהוצג לראשונה בערך של 100 נקודות, המדד הגיע ל 1173 היום. עליה שנתית ממוצעת של מעל 14% (לשנה!) בעוד שהאינפלציה היתה בערך כ 4.95% לשנה בממוצע.
לגבי טענתך שביום של ירידות התיק יורד יותר מתא25 ותא100 וביום של עליות התיק עולה פחות, זוהי בחינה של אספקט התשואה בלבד. אולם יש תמיד לבחון גם את אספקט הסיכון. מבט על התשואה בלבד לא נותן תמונה מלאה לגבי יעילותו הכלכלית של התיק. עדיין יתכן שהתיק שלך פחות מסוכן ולכן התשואה עליו קטנה יותר. זה הגיוני לנוכח הפיזור הגדול יותר שאתה מתאר. כדי לכמת את הסיכון אפשר פשוט לעקוב בגיליון אקסל אחר השינוי היומי באחוזים של התיק ולחשב את סטיית התקן (באמצעות הנוסחה =STDEVP ) לעומת סטית התקן של מדד ת"א25 שאותה תחשב באמצעות אותה נוסחה. למתקדמים יותר, אפשר לחשב מדד שנקרא מדד שארפ שמודד את התשואה העודפת שהושגה לעומת הסיכון העודף שנלקח בתיק ועוזר להשוות בין תיקים ולהעריך האם התשואה שהושגה הצדיקה את לקיחת הסיכון.
לפי מודל CAPM עליו אני מבסס את שיטת ההשקעה שלי, ככל שתוסיף נכסי סיכון שנסחרים בשוק משוכלל ביחס ישר לשווים, תתקרב יותר לחזית היעילה. יש מדדים עולמיים כאלה למשל MSCI World שכולל 1500 מניות עיקריות בשווקים המפותחים בעולם, יש למדד הזה אפילו תעודת סל ישראלית. יש מדד מפוזר אף יותר MSCI ACWI IMI (All Country World Investable Market Index) שכולל מניות מכל השווקים גם המפותחים וגם המתפתחים, ויש עוד ועוד רעיונות. עוד על MSCI באתר שלהם http://www.mscibarra.com/
בסופו של דבר, גם במקרה של בחירת סלים להשקעה, אין המלצה חד משמעית. בגדול בבנקים ההמלצה הסטנדרטית היא פיזור של החלק המנייתי בתיק מסוכן על 50% מניות מקומיות 50% מניות חו"ל.
לדעתי לחלק המנייתי של תיק פסיבי בסיכון גבוה מספיקים שניים, שלושה סלים: מקומי ישראלי, בהקף של 40%-70%, שווקים מפותחים כמו S&P500 בהקף 30%-15% ושווקים מתפתחים BRIC (Brazil, Russia, India, China) בהקף 30%-15% מגודר שקל.
Labels:
איזון תיק השקעה,
תעודות סל,
MSCI
3.5.2010
כיצד לבחור קרן נאמנות מחקה מדד
שאלה מקורא שהתקבלה לאחרונה:
שלום,
קראתי את הפוסט תעודות סל. תוכל בבקשה להסביר על איזו קרן נאמנות מחקה מדד (ETF) אתה ממליץ? לאיזו קרן כזאת יש את היחס הכי טוב בין דמי ניהול וחלוקת דיבידנדים?
תשובתי:
אינני נוהג להמליץ על קרנות ספציפיות, לכן לא אוכל להמליץ על קרן נאמנות מחקה מדד שכזאת. בסופו של הפוסט תעודות סל, אותו קראת, אני מביא כמה כללים בסיסיים לביצוע הערכה כזאת, בנוסף ללינקים לחוות דעת אובייקטיביות בנושא. בהצלחה.
אתם מוזמנים לשלוח שאלות, הערות והארות - בתגובות ובמייל: invest73@gmail.com
Labels:
מדד,
קרן נאמנות,
קרנות נאמנות,
שאלות השקעות,
תעודות סל,
ETF
2.5.2010
תיק השוק תלוי במניית טבע ?
בבדיקה מהירה שערכתי על פני חמש השנים האחרונות לא מצאתי הבדל משמעותי בין שני התיקים שתארתי בפוסט הקודם. בחמש השנים האחרונות, תיק שהכיל את שש המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר במדד תל-אביב 25 במשקל יחסי זהה התנהג בקרוב רב מאוד לתיק שהכיל את שלוש המניות בעלות השווי הגבוה ביותר במשקל יחסי לשווי השוק שלהן:
אין זה אומר שכך תהיה התנהגות התיקים גם בעתיד, ואין גם ספק שהחשיפה למניית טבע מצטמצמת על ידי הגבלת משקלה היחסי במדד תל-אביב 25 ל 9.5%. מי שמתרכז בהשקעה במניות מקומיות על ידי תעודות סל עוקבות מדד מרוויח מכך שיש לו מדד מאוזן יותר, והוא לא נחשף יותר מידי למניה אחת.
Labels:
בורסה,
השקעה במניות,
טבע,
מניה,
תיק השוק,
תל אביב 25,
תעודות סל,
תעודת סל
22.1.2010
הנדסה פיננסית בתעודות סל
הרבה פעמים בתכנות מחשבים אוהבים להגיד KISS. הכוונה אינה לנשיקה. הכוונה היא לראשי התבות של המילה KISS שהן Keep It Simple & Stupid. רוצה לומר, הדברים צריכים להיות פשוטים ומובנים ברמה כזו שלא צריך להיות חכם גדול כדי להפעיל תוכנה או מערכת מחשב ולהתמצא בה. הדבר הזה נכון גם בעולם ההשקעות. אני אוהב להשקיע בדברים הכי פשוטים שיש. לא אוהב להסתבך. תעודת סל עוקבת מדד זה הדבר הכי מסובך שאני יכול להרשות לעצמי להשקיע בו. הכי אני אוהב להשקיע ישירות באג"ח ממשלה. אז אני יודע שאני מקבל את כל הזכויות שמגיעות למשקיע באג"ח כזה. כבר כתבתי לא פעם שאין טעם שמישהו אחר יחזיק עבורי באג"ח, כי בדרך כלל הוא לא יעשה את זה בחינם. ולמה אני אוהב פשוט ? כי איפוא שהדברים מסתבכים מסתתרים בדרך כלל "עיזים" שפרושם הפסד של זכויות שמגיעות לי (לדעתי) כמשקיע. וזכויות בעולם ההשקעות פרושן כסף.
Labels:
איזון השקעות,
איך לקרוא תשקיף,
תעודה,
תעודות סל,
תעודת סל,
תשקיף
13.6.2009
תעודות סל
נשאלתי על ידי קורא אילו תעודות סל מתאימות לשיטת קנה והחזק והיכן אפשר לקבל מידע "אמיתי" בלתי תלוי עליהן. בפוסט זה אנסה להשיב.
תעודות סל מומלצות לשיטת קנה והחזק
שיטת קנה והחזק מבוססת על קניה ואחזקה ארוכת טווח של ניירות ערך. אילו ניירות ערך ? אוסף של ניירות ערך במשקל לפי שווי החברות הקרוי "תיק השוק". למה ? כי תיק השוק נמצא על ה"חזית היעילה". החזית היעילה היא אוסף כל אפשרויות ההשקעה שאי אפשר למצוא אפשרויות השקעה בתשואה גבוהה יותר עבור אותה רמת סיכון או באותה תשואה עבור סיכון קטן יותר. בקצרה, הרעיון הוא גיוון. תעודות סל מאפשרות השגת גיוון בזול. לכן הן מומלצות לשיטת קנה והחזק. הגיוון מתקיים בשני מישורים: גיוון ענפי וגיוון מדיני. גיוון ענפי הוא הוספה לתיק של נכסים מענפים שונים כגון: פיננסים, כימיה, חקלאות, תשתיות, רפואה, נדלן וכו'. גיוון מדיני הוא ניירות ערך הנסחרים בבורסות אחרות בעולם ונחלקים לשני סוגים: כלכלות מפותחות כגון ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת וכלכלות מתפתחות כגון ברזיל, רוסיה, הודו, סין. דרך אגב, ישראל משוייכת כיום למדינות המתפתחות. תעודות סל על כלכלות באות בשני טעמים: צמודות למטבע המדינה כגון קסם הודו (צמוד לרופי ההודי), או מנוטרלות השפעות מטבע כך שעבור תוספת מסויימת לדמי הניהול התעודה נצמדת לש"ח כגון אינדקס הודו שקלי.
תעודות סל מומלצות לשיטת קנה והחזק
שיטת קנה והחזק מבוססת על קניה ואחזקה ארוכת טווח של ניירות ערך. אילו ניירות ערך ? אוסף של ניירות ערך במשקל לפי שווי החברות הקרוי "תיק השוק". למה ? כי תיק השוק נמצא על ה"חזית היעילה". החזית היעילה היא אוסף כל אפשרויות ההשקעה שאי אפשר למצוא אפשרויות השקעה בתשואה גבוהה יותר עבור אותה רמת סיכון או באותה תשואה עבור סיכון קטן יותר. בקצרה, הרעיון הוא גיוון. תעודות סל מאפשרות השגת גיוון בזול. לכן הן מומלצות לשיטת קנה והחזק. הגיוון מתקיים בשני מישורים: גיוון ענפי וגיוון מדיני. גיוון ענפי הוא הוספה לתיק של נכסים מענפים שונים כגון: פיננסים, כימיה, חקלאות, תשתיות, רפואה, נדלן וכו'. גיוון מדיני הוא ניירות ערך הנסחרים בבורסות אחרות בעולם ונחלקים לשני סוגים: כלכלות מפותחות כגון ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת וכלכלות מתפתחות כגון ברזיל, רוסיה, הודו, סין. דרך אגב, ישראל משוייכת כיום למדינות המתפתחות. תעודות סל על כלכלות באות בשני טעמים: צמודות למטבע המדינה כגון קסם הודו (צמוד לרופי ההודי), או מנוטרלות השפעות מטבע כך שעבור תוספת מסויימת לדמי הניהול התעודה נצמדת לש"ח כגון אינדקס הודו שקלי.
בנוסף, קיימות גם "תעודות על". דוגמא:
הירשם ל-
רשומות (Atom)


