תמיד חשוב ומעניין ללמוד מההיסטוריה. הנה תאור של שיטת ארביטרז' שהיתה משמשת בעבר (לפני כ 50 שנה) את וורן באפט, אחד ממשקיעי הערך הגדולים וכיום האיש השני הכי עשיר בעולם אחרי ביל גייטס.
באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.
מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.
באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.
מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.
