השקעות אמריקאיות

הסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר "The Inside Job", ניתן כעת לצפייה מלאה (וחוקית) באינטרנט, וזו הזדמנות מצויינת לצפות באחד המסמכים המרתקים והמעשירים ביותר העוסק בקריסת הכלכלה האמריקאית והמיתון שהחל ב-2008. הסרט, שאורכו שעה וחמישים דקות, מסכם את השתלשלות העניינים שהביאה לקריסה של כמה מהגופים הכלכליים הגדולים בעולם, ואיתם ענף הנדל"ן האמריקאי, וכולל ראיונות מרתקים עם כלכלנים שעמדו במרכז המשבר. זו הזדמנות מצויינת ללמוד מה דחף את בתי ההשקעות הגדולים בעולם לעודד משקיעים להשקיע באיגרות חוב מסוכנות שקיבצו משכנתאות מסוג סאב-פריים, כיצד קיבלו השקעות מסוכנות מסוג זה דירוג רמת סיכון נמוך ביותר מסוג טריפל איי (AAA), מדוע גררו ההשקעות לקריסת ענקית הביטוח AIG, וכיצד פועלת (או יותר נכון, לא פועלת) מערכת הרגולציה האמריקאית.

תוכנית החסכון האולטימטיבית

לאחרונה יצא הבנק הבינלאומי הראשון ברעיון מעניין שהוא קורא לו "הפקדה מנייתית". למעשה מדובר בהוראת קבע לרכישה בבורסה, באופן קבוע, אחת לחודש, בסכום מוגדר של תעודת סל על מדד תל אביב 25 או על מדד תל אביב 100.

בדרך כלל אני ביקורתי מאוד כשמדובר בהצעות שבאות ביוזמת הבנק, אולם הפעם הבנק קלע לדעתי. זוהי בדיוק אסטרטגיית ההשקעה שלי. קניה תקופתית, של תיק השוק, בכל מצב שוק, בסכום קבוע. עם עד היום זה היה אפשרי לביצוע רק על ידי התערבות המשקיע במתן הוראה אקטיבית, כיום ניתנת האפשרות להשקיע בשיטת קנה והחזק על בסיס "טייס אוטומטי". כפי שהראתי בפוסטים קודמים, זו השיטה הטובה והבטוחה ביותר להצלחה בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך. השיטה מבטיחה השגת שני יתרונות:

יתרון ראשון: התיק ימצא תמיד על החזית היעילה לפי מודל CAPM (בקרוב טוב). בפוסטים הראשונים בבלוג הסברתי את עקרונות המודל.

יתרון שני: לא תהיה נקודת כניסה יחידה להשקעה, כך שמחיר הכניסה יתמצע (מהמילה ממוצע) על פני זמן. לא יהיה מצב שנשקיע בנקודת שיא שאחריה תהיה מפולת, ומצד שני גם לא נשקיע בנקודת שפל שבה נרוויח הרבה. בקיצור לא נהמר.

מה שצריך לבדוק לפני שנכנסים לתוכנית זה גובה העמלות בקניה ומכירה ועמלת דמי השמירה/ניהול ולקבוע את סכום הכניסה האופטימלי והאפשרי לכל משקיע. הבנק מאפשר להיכנס להוראת הקבע בסכום של החל מ 500 ש"ח לחודש. בנוסף, אם רוצים לכוונן את רמת הסיכון ולאזן את התיק על ידי רכישת נכסים שקליים או צמודים צריך לבצע זאת ידנית, למשל לפי תרשים הזרימה שפרסמתי כאן בעבר.

עכשיו רק כתרגיל רעיוני, אם נחשוב על החלפת הרכב הישן שלנו ברכב חדש בליסינג שעליו נשלם 2,500 ש"ח בחודש שזה הוצאה נטו, לעומת אותו תשלום חודשי לרכישת תעודת סל שזה רכישת נכס נטו, אני מעדיף לנסוע באוטו משומש ולצבור נכסים. בהשוואה בין שתי האלטרנטיבות, אחרי 36 חודש אם רכשנו את הרכב נישאר עם רכב משומש עליו בזבזנו 90,000- ש"ח (הוצאה נטו), ואם השקענו ישארו בידנו (בהנחה של עליה ממוצעת של מדד תל אביב 25 בשיעור שנתי של 11.5%) 107,690+ ש"ח. הפרש של 197,690 ש"ח לטובת החוסכים.

הערה: בפועל טווח השקעה של 3 שנים בשוק ההון הוא קצר מידי לדעתי. אני בדעה שמי שנכנס להשקעה בשוק ההון שייקח פרק זמן של עשור לפחות.

שיא כל הזמנים

את הפוסט הזה רציתי לפרסם מזה זמן רב. חשבתי עליו לפני למעלה מחצי שנה. דחיתי את כתיבתו ופירסומו עד שמדד תל-אביב 25 יגיע שוב ל"שיא כל הזמנים". זה קרה היום. אני בטוח שהמדד גם יעבור את השיא הזה. אני רק לא יודע מתי... אולי מחר, אולי בעוד שנה ואולי רק עוד עשר שנים, אבל בסוף, יעבור. לפי שיטת קנה, החזק ואזן, אותה תארתי ב"מדריך לניהול השקעות" אליו ניתן להגיע בטור השמאלי של הבלוג הזה, אין משמעות לכך שהמדד נמצא בשיא כלשהו. אין גם משמעות לצורה שבה התנהג הגרף של המדד בשנתיים האחרונות. את מי שמשקיע בשיטת קנה, החזק ואזן, לא מעניין שהגרף היה בצורת V או בצורת U או W או L או M או A, B, C או D. מה שמעניין זה רק רמת הסיכון של התיק והאם היא תואמת את רמת הסיכון שרצינו לקחת.

 

מי שהיה מושקע במשך השנה האחרונה במדד תל-אביב 25 בהקף של %X מהתיק שלו, לא הוסיף כסף לתיק ולא ביצע פעולות איזון כפי שתארתי בפוסט: השקעות מאוזנות, התיק שלו כיום לא מאוזן ונמצא בודאות ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר היה לפני שנה. נכון שהתשואה על המרכיב המנייתי הפכה את התיק לריווחי מאוד (תשואה של כ 100% על החלק המנייתי של התיק), אבל גם למסוכן פי 2 וכעת הוא נמצא במצב שבו קצת פחות מ- % 2X מהכסף מושקע בנכסים מסוכנים. עליה כזו ברמת הסיכון, אותי מפחידה מאוד. ולכן הייתי נוקט בפעולות איזון.

 

מי שהצליח לחסוך ולהוסיף לתיק שלו כסף, אני מקווה בשבילו שהכניס את הכסף תוך שמירה על איזון ברמת הסיכון שקבע לעצמו מראש (למשל מאה פחות הגיל בנכסים מסוכנים עבור תיקי השקעות לטווח ארוך). כדי לשמור על רמת הסיכון הזו, היה על המשקיע הנבון להשקיע דווקא בנכסים הבטוחים, קרי אג"ח ממשלה צמוד ושיקלי, אחוז גדול יותר של הכסף הנוסף.

עכשיו הנה התחזית: עוד מעט נראה כותרות בעיתונים שאומרות משהו בסגנון הזה: אנליסט א' צופה שהמיתון/המשבר מאחורינו ופנינו לעליות נוספות. אחר כך נראה כותרת: הציבור עוד לא בפנים, הכסף הגדול ממתין להיכנס. ולבסוף: הזרים מגלים עניין בשוק וקונים. ואז ? ... אז תבוא המפולת הבאה. מי שאיזן יהיה ביתרון. הוא יוכל לקנות בזול. מי שלא איזן, כי רצה לסחוב עוד קצת רווחים מהעליות (קוראים לזה חזירות), ימצא את עצמו במצב שאין לו "רזרבה" לקנות בזול.

מצב רוח אישי: אני הופך לפחדן ככל שהשוק עולה יותר.

מצב התיק: בלי קשר למצב הרוח האישי, התיק שלי מאוזן.

אגח להמרה בתיק השקעות

הנה שאלה מעניינת מקורא:

בעקבות הכתבה:  הכירו את אפיק ההשקעה הטוב בישראל, מיכה צ'רניאק רציתי לדעת את דעתך על הנושא. השקעות באג"ח להמרה אינה נפוצה כל כך, אך לפי הכתבה השקעה, בתעודת סל של אג"ח להמרה עדיפה על תעודת סל מנייתי.

תשובה:

ראשית לא קיימת תעודת סל על מדד אג"ח להמרה. אבל בכל מקרה התשובה שלי מתחלקת לשני חלקים. בחלק הראשון השוואה של אסטרטגיית הצמדות למדד אג"ח להמרה מול תשואת השוק ומדד תל אביב 25. בחלק השני נבחן את האג"ח להמרה בפני עצמו ואראה גם את הצד הלא כל כך זוהר שלו.

חלק ראשון:

היצמדות למדד אג"ח להמרה אינה משיגה את מדד תל-אביב 25. לא בשנה האחרונה, ראה גרף להלן (הקו הכחול הוא מדד תל-אביב 25, הקו הצהוב הוא מדד אג"ח להמרה):

לא בשלוש השנים האחרונות, ראה גרף להלן:
 

 
וגם לא בחמש השנים האחרונות, ראה גרף להלן:
 

 

הגרפים לעיל נלקחו מהאתר של הבורסה לניירות ערך קישור לאתר הבורסה וכל אחד יכול לייצר אותם לבד באתר ולבדוק בעצמו. זאת ועוד, אם נלך 20 שנה אחורה ליום יצירת המדדים לראשונה אז מדד תל-אביב 25 הוצג לראשונה ב 1/1/92 בערך של 100 נקודות וכיום 31/1/10 הוא עומד על 1119 נקודות, ואילו מדד האג"ח להמרה הוצג לראשונה יום לפני כן ב 31/12/91 גם הוא בערך של 100 נקודות וכיום הוא עומד על 882 נקודות בלבד.

או.קי. אני בעצם מרמה את הקוראים, כי אג"ח להמרה ניתן להמרה למניות והמדד אינו מבטא את מימוש האופציה להמרה הזו. בגלל זה בדיוק אין שום תעודת סל על מדד האג"ח להמרה, כי אג"ח להמרה ללא האופציה להמרה הוא אג"ח חסר. משמעותית. כי תמורת האופציה להמרה מקבלים פחות בטחונות מאשר באג"ח "רגיל" וגם פחות תשואה.

עצה מהאיש העשיר בעולם

וורן באפט פועל עד כה מעל חמישים שנה בשוק ההון ובגיל 78 הוא חי שליש מהזמן שארצות הברית קיימת. את כל ההון שלו, בערך 58 מיליארד דולר הוא עשה בעצמו בתקופה הזו. מאפס. והנה בסוף הספר האוטוביוגרפי שלו, הוא מסכם ונותן לנו לקח אחד שאפשר ללמוד מחייו. בעוד שהוא משקיע ערך ומחפש כל הזמן חברות ועסקים שמתומחרים בשוק בחסר, כאלה שאפשר לקנות אותם במחיר נמוך מהשווי האמיתי שלהם הוא כותב:

"אבל לאדם הממוצע לא כדאי לעשות זאת. לא. מניות הן הדבר שצריך להחזיק בטווח הארוך. הפריון יעלה והמניות יעלו יחד איתו. יש רק כמה דברים שאתה עלול לשגות בהם. האחד הוא לקנות או למכור ברגע הלא נכון. הדרך השניה להיהרג היא לשלם עמלות גבוהות. הדרך הטובה ביותר להמנע משני הדברים הללו היא לקנות קרנות מדדיות בעלות נמוכה ולאורך זמן. היו להוטים כשהאחרים פוחדים ופחדנים כשהאחרים להוטים, אבל אל תחשבו שאתם מסוגלים להערים על השוק. אם התעשיה האמריקאית תצליח לכל רוחבה במשך הזמן, מדוע לנסות למצוא את הפנינים הקטנות ולהאמין שתצליחו עוד יותר?" (מתוך: כדור השלג, מאת אליס שרודר, בתרגום אהרון רוזן, אלה בשן, דרורה בלישה, הוצאת מטר 2009).

ולזה אני קורא קנה, החזק ואזן. השיטה שאני נוקט בה ומתאר בפרוט במדריך לניהול השקעות. כשהתחלתי לכתוב את הבלוג לא תארתי לעצמי שהשיטה הזו כל כך נפוצה. עכשיו אני מוצא לה עוד ועוד סימוכין. וכעת, גם את הסימוכין אולי החשובים והמשמעותיים מכולם.

הגנה על תיק השקעות באמצעות אופציות PUT

למה לא להגן על רכיב המניות בתיק בעזרת אופציות פוט ?

קודם כל, ניתן בהחלט להגן על תעודת סל ת"א 25 באמצעות אופציות פוט על מדד ת"א 25. למען האמת, לשם כך בדיוק כותבים את האופציות האלה. אלא שסוחרים משתמשים במכשיר הפיננסי הזה כדי לנסות ולעשות רווחים מהירים תוך לקיחת סיכון גבוה. אמנם, לא לשם כך נוצר המכשיר, אבל בהחלט אפשרי. השיטה שעליה אני ממליץ ואותה אני גם מיישם היא קנה והחזק. הגנה על ידי קניית פוטים פשוט אינה חלק מהאסטרטגיית קנה והחזק מכיוון ש:

א. אנו משקיעים לטווח ארוך, בטווח ארוך השוק תמיד עולה, לכן אין צורך להגן על תיק מפוזר היטב מפני ירידות.

ב. יש כאן הימור (מפורט להלן). אני לא ממליץ להמר. אסטרטגיית קנה החזק ואזן הולכת על בטוח לטווח מספיק ארוך.

ההימור:

השקעות מאוזנות

כמו שהסברתי בפוסט "שתי רגליים על הקרקע" ישנם שני יסודות לשיטת ההשקעה שבחרתי לעצמי ואותה אני מתאר בבלוג הזה. שני היסודות הן:
א. קנה והחזק.
ב. אזן.
בפוסט הזה אתאר את נושא איזון תיק ההשקעות. איזון תיק ההשקעות היא הסיבה היחידה לבצע שינויים בתיק ההשקעות. בביצוע שינוי בתיק ההשקעות יש למעשה חריגה מתאוריית קנה והחזק הטהורה. למה לחרוג ? מכיוון שבקנה והחזק צריך להמתין "מספיק זמן" כדי להראות תשואה עודפת (מעל מדד הייחוס). אבל מה לעשות עם הבעיה שהחיים שלנו קצרים ? כלומר בפועל (בניגוד לתאוריה) אנחנו לא יכולים להחזיק מניות לאורך מספיק זמן כי זמננו קצר ובסוף כולנו נמות. לכן צריך למצוא שיטה שתגרום לנו באופן אוטומטי ובלי לחשוב יותר מידי להחזיק יותר מניות כשיש לנו יותר זמן לחיות ופחות מניות כשנשאר לנו פחות זמן לחיות.

יתרה מכך, מה יקרה אם הבורסה תרד ובדיוק אז נצטרך את הכסף ? ואם הבורסה תרד בשלב מסוים היא תחזור לעלות ואז איך נרויח יותר מהעליה הזאת ? אנחנו חייבים לארגן לעצמנו כרית ביטחון (איזה שהוא Buffer כפי שאומרים בעולם ההיטק) שיאפשר לנו נזילות ללא קיבוע הפסד אם נרצה בכך בזמן שיש "הפסד על הנייר" במניות או שיאפשר לנו לשפר את מצבנו ולהיות מוכנים לנצל יותר טוב את העליות הצפויות בסוף הירידות.

מה שאומרת השיטה זה שצריך לאזן את התיק בין נכס מסוכן שייתן תשואה גבוהה ואלו המניות לבין נכס לא מסוכן שייתן כרית ביטחון ואלה אג"ח המדינה הצמוד והשיקלי. נקודת האיזון בין המרכיב המנייתי (המסוכן) בתיק ההשקעות לבין המרכיב הבטוח (אג"ח ממשלתי צמוד או שיקלי) בתיק נקבעת לפי הנוסחה הבאה: 100 פחות הגיל שלך באחוזים יושקע במניות. כלומר אם אתה בן 20 אז 80% מהכסף שלך אתה יכול להשקיע במניות. כי יש לך הרבה זמן "להתאושש" מנפילה בשוק אם תהיה. לעומת זאת אם אתה בן 80 השקע רק 20% במניות כי אם תהיה מפולת לא יהיה לך הרבה זמן להתאושש ממנה. שאר הכסף יושקע בנכסים בטוחים: אגרות חוב ממשלתיות ומלוות (מק"מ), חצי צמוד מדד וחצי שקלי. אם אתה יודע או מעריך שאולי יהיו לך הוצאות עתידיות במט"ח כגון תשלום צמוד דולר עבור דירה אפשר לקנות אגרות חוב של ממשלת ארה"ב בדולרים ולקבע בכך את שער הדולר תוך שמירה על עקרונות השיטה. יחד עם זאת, אם צפויות לך הוצאות משמעותיות בקרוב, עזוב את הבורסה.

בפוסטים הבאים נראה איך משלבים את תאוריית קנה והחזק עם פעילות איזון התיק ונתווה תרשים זרימה של הפעילויות הנדרשות.

הדרך להשקעה בטוחה בשוק ההון: שתי רגליים על הקרקע

הגענו לרגע האמת. בפוסט הזה אתחיל לבסס את יסודות שיטת ההשקעה שבחרתי לעצמי. השיטה פשוטה והיא עומדת על שתי רגליים יציבות:

אחת: קנה והחזק.

שניה: אזן.

מומחי השקעות ומנהלי תיקים ועוד רבים וטובים המתעניינים בהשקעות שמעו על שיטת "קנה והחזק" (באנגלית: Buy & Hold). רבים גם שמעו על איזון תיקי השקעה לפי "מאה פחות הגיל". לכן לצערי אין לי הרבה מה לחדש ולא המצאתי שום תאוריה חדשה. מה שכן זה שעל ידי שילוב של מספר כללים פשוטים יצרתי מנגנון שמאפשר להפוך את התאוריות האלה לסידרת הוראות (כמו ב"תרשים זרימה" הנהוג בפיתוח תוכנה בעולם ההיטק) שעל ידי ביצוען ניתן להרויח תשואת יתר ממוצעת על פני זמן (תשואת יתר = תשואה הגבוהה ממדד הייחוס. במקרה שלי תוכנית החסכון או הפקדון המוצעים בבנק או איגרת חוב ממשלתית צמודה).

קנה והחזק
שיטת קנה והחזק מבוססת על העובדה היחידה שהיא וודאית בעולם ההשקעות בשוק ההון והיא מתוארת בפרוט בפוסט השלישי: לאורך מספיק זמן, תיק מספיק מגוון, תמיד עולה. כלומר השיטה היא פשוטה: קונים מגוון מניות גדול ו"דוגרים עליהן" לאורך זמן. אמנם ההיסטוריה מראה שלאורך הזמן חלק מהחברות יפסיק להתקיים וחלק מהמניות לא יהיו שוות כלום. חלק מהמניות ייקנו בידי בעלי השליטה ויוצאו מהמסחר בבורסה על ידי הצעות רכש, אבל ערכן של חלק אחר מהמניות יעלה ושל חלק אחר יעלה הרבה כך שבממוצע שוויו של מגוון מספיק גדול של מניות לאורך מספיק שנים יעלה יותר מאשר יעלה נכס חסר סיכון כגון אג"ח ממשלה צמוד או שיקלי.

כעת ישנה בעיה: מה לעשות שחיינו קצרים ולעיתים אין לנו את ה"מספיק זמן" לחכות שערכן של המניות שקנינו יעלה ? ובכן, כדי לתת מענה לבעיה הקטנה הזו יישמתי את הרגל השניה בשיטת ההשקעות שלי: אזן. בפוסטים הבאים אתאר גם אותה.