הנחת השוק המשוקלל גורסת כי בשוק כמות גדולה שחקנים כך שכל אחד בנפרד אינו יכול להשפיע על מחירי המניות, לכל השחקנים יש את כל המידע על כל המניות באותה נקודת זמן וניתן לקנות ולמכור את המניות בכל עת. האם השוק בתל-אביב משוקלל ?
כדי להוכיח הנחה כלשהי יש להראות את קיומה עבור כל המיקרים. כדי לסתור הנחה כלשהי, די אם נביא דוגמא אחת שבה אותה הנחה אינה מתקיימת.
כעת נבחן שתי דוגמאות:
א. דוגמא טכנית: שעת המסחר האחרונה היום, 13/9/09.
ב. דוגמא מבנית: מניות ענפיות וקשורות.
דוגמא טכנית
נסתכל על גרף המסחר היומי 13/9/09 (מימין לשמאל):
מה שמחזק את החשש ששחקן בודד גרם לירידה החדה במדד תל אביב 25 זה שמדד תל אביב 75 (מדד 75 המניות הגדולות אחרי 25 המניות הגדולות ביותר) לא נפל בעוצמה כזו וסיים את היום בתשואה חיובית. הנה השוואה בין המדדים. מדד תל אביב 75 בקו האדום אינו ממחיש את הירידות החדות בסיום יום המסחר (מימין לשמאל):
האם היה היום "כשל שוק" ? האם שחקן אחד גרם לירידת השערים החדה ? אנו לא יכולים לדעת. הנהלת הבורסה היא היחידה שיכולה לבצע חקירה כזו, וכאמונה על שמירת השוק כ"משוכלל" עליה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי לשמר אותו ככזה. אנחנו כמשקיעים בשיטת קנה, החזק ואזן צריכים לנקוט בצעדים כדי להגן על עצמנו. מהם ? אפרט בהמשך.
דוגמא מבנית
הריכוזיות הקיימת בשוק ההון הישראלי מהווה סיכון מסוים למשקיע בשיטת קנה, החזק ואזן. כאשר מניה אחת או מספר מניות הקשורות זו בזו הן בעלות משקל ניכר במדד, התיק הופך להיות תלוי בהן. כל הרעיון בבסיס שיטת קנה, החזק ואזן הוא שאנו לא רוצים לפתח תלות במניה כזו או אחרת ואפילו לא בתעשיה כזו או אחרת. הפיזור הוא המלך. תארו לעצמכם השקעה במנית הטכנולוגיה העילית בבורסת נאסדק בסוף שנות התישעים של המאה הקודמת. בועת הדוט.קום במניות אלה גרמה למדד הנאסדק להסחר ברמות גבוהות עד כדי כך שעד היום, תשע שנים לאחר התפוצצות הבועה, המדד לא מתקרב לערכים של אז (להלן הגרף, שימו לב שהוא לוגריתמי, משמאל לימין, כנהוג בארה"ב. מקור: www.nasdaq.com):
האם בישראל קיימת קבוצת מניות שיכולה להשפיע באופן משמעותי על המדד ? התשובה היא שלא ממש, ולו רק הודות לכך שהבורסה מגבילה את שיעור ההשתתפות של מניה בודדת במדד למירב של 9.5%. אבל האם יש קבוצת מניות קשורה ? מניות הבנקים נעות בד"כ במתאם אחת לשניה ומשקלן במדד תל אביב 25 הוא כ 25%. מניית כי"ל מהווה כ 9.5% במדד והיא קשורה לחברת האם החברה לישראל המחזיקה בה כ 50% ומשקלה במדד 3.92% וסך הכל לשתי המניות משקל של כ 13% במדד תל-אביב 25. מדד המניות הרוסי Russian Depositary Index מוטה מאוד לתעשיית הנפט: גזפרום, לוקאויל, רוזנפט, סורגוטנפטגז וטטנפט מהוות יחד כ 75% מהמדד. אם ימציאו מחר מכונית חשמלית, ניתן לנחש מה יקרה למדד הזה :- ).
היות וזה המצב, כיצד אנו צריכים להגן על תיק ההשקעות שלנו ?
תשובה: אנו צריכים להביא את תיק ההשקעות למגרש השוק המשוכלל. רק במגרש כזה, מודל CAPM יכול להתקיים. וכיצד נבצע ? השיטה היא לגוון. כיום זה קל יחסית. קונים תעודות סל על מדדים כלליים זרים. לא חסרות כאלה תעודות שנסחרות בישראל. צריך לבדוק כמובן את הרכבי המדדים ולראות שאינם מוטים, את דמי הניהול ומדיניות חלוקת הדבידנד, וזהו. קנה והחזק כבר אמרנו ...
ראשית אני חייב לציין שאתה עושה עבודה מדהימה ובהחלט יישר כח.
השבמחקמה כוונתך במדדים כללים זרים.
האם אתה יכול לתת דוגמאות לחלק מהם?
יש רבים: CNX Nifty, S&P, HengSeng, DAX, CAC
השבמחקהעיקר שיהיה פיזור באותה מדינה על מספר ענפים כגון: אנרגיה, בנקאות, קמעונאות, רפואה, טכנולוגיה, תקשורת, תעשיה.
אני משקיע במספר מדדים כאלה דרך תעודות סל המונפקות בארץ.