בפוסט "ניהול השקעות: רק בשוק משוכלל" http://i-nvest.blogspot.com/2009/09/blog-post_13.html הצגתי שתי דוגמאות שמראות שלא תמיד השוק הוא משוכלל. הדוגמאות מראות שבטווחי זמן קצרים מאוד השוק לא תמיד נמצא באיזון. המשקיע בשיטת קנה, החזק ואזן מסתכל לטווח הארוך. לכן מצבים כאלה אינם משפיעים על השקעתו מכיוון שבסופו של דבר השוק חוזר לאיזון ומניות החברות נסחרות לפי הערך הכלכלי של החברות. יחד עם זאת נשאלת השאלה, האם ממצבים כאלה ניתן להפיק רווחים ?
השאלה הזו, שהרבה מאוד משקיעים עוסקים בה, מזכירה לי תמיד את האלכימאים של ימי הביניים. בימי הביניים חיפשו ה"מבינים" שיטות להפיק זהב יקר ערך על ידי התכה של חומרים פשוטים וזולים יותר. כמובן שאף אחד לא הצליח, אבל כולם ניסו כי מי שהיה מצליח להפוך נניח חול ומים לזהב היה נהיה עשיר מאוד. אם נמשיך את הסיפור קצת הלאה, השיטה להפוך חול לזהב היתה מתגלה בסופו של דבר לכולם, ואז כולם היו מפיקים זהב מחול ומים ומחיר הזהב היה יורד פלאים. מבחינה כלכלית בטווח הקצר היה נוצר חוסר איזון שכוחות השוק היו מאזנים בטווח הארוך.
ארביטרז' היא שיטה שמשקיעים מחפשים כדי להפיק רווחים ללא לקיחת סיכון. רקיחת עסקאות ארביטרז' מעסיקה משקיעים רבים בימנו כמו שיצירת זהב העסיקה אלכימאים רבים בעבר. הנה שיטה שמצאו:
בבורסה נסחרות מניות מסוימות, שנסחרות גם בבורסות זרות. המניות האלה נקראות מניות דואליות. המניות: אלביט מערכות, טבע, נייס, סלקום, פרטנר ופריגו הן מניות דואליות במדד תל-אביב 25 והן נסחרות גם בבורסת נאסד"ק בארה"ב (www.nasdaq.com). בישראל כידוע המניות נסחרות בשקלים ובארה"ב בדולרים. לבורסת תל-אביב ולבורסת נאסד"ק יש שעות מסחר חופפות. כשאצלנו המסחר עומד לקראת סיום בארה"ב המסחר רק מתחיל כך שישנה חפיפה של כשעתיים (תלוי בשעון חורף/קיץ) שבהן שתי הבורסות פועלות בו-זמנית.
כעת, אנחנו יכולים לקנות מניה (נניח: טבע) בתל-אביב, ובאותו רגע למכור את אותה מניה בארה"ב. מבחינת הסיכון ? אין לנו שום סיכון. קנינו ומכרנו בו-זמנית ולאחר המהלך אנחנו לא מחזיקים את המניה (המומחים אומרים: אין לנו חשיפה למניה, או אין לנו פוזיציה במניה). עכשיו נניח שמחיר הקניה שלנו למניית טבע בתל-אביב היה 190ש"ח ובאותו רגע שקנינו מחיר הביקוש למניה בנאסד"ק הוא 51 דולר, אז לפי שער חליפין של 3.8 ש"ח לדולר קנינו מניה ב 50 דולר (190:3.8=50) בישראל ומכרנו אותה ב 51 דולר בנאסד"ק והרווחנו דולר בלי לקחת שום סיכון !!!
למעשה יש כאן 3 עסקאות:
1. קניה של מנית טבע בתל-אביב
2. מכירה של מנית טבע בנאסד"ק
3. המרת הדולרים שהתקבלו מהמכירה לש"ח כדי שנוכל להשתמש בו בתל-אביב.
עיסקה כזו נקראת עסקת ארביטרז'. אם נשכלל את העניין, כל מה שאנחנו צריכים זה מחשב שמקבל ציטוטי מחירים בדחיפה מתל-אביב ומהנאסד"ק בו זמנית, ומקבל ציטוטי שער אלקטרוניים מצד ב' לעסקת מט"ח מסוג דולר/שקל ואלגוריתם פשוט שמחשב כל הזמן את הפרש המחירים של המניות הדואליות בתל-אביב ובנאסד"ק לפי שער החליפין המצוטט, וברגע שהרווח התיאורטי עולה על מחיר העמלות עבור שלוש העסקאות, מזרים את הפקודות הנדרשות. עכשיו משאירים את המחשב לעבוד כמה חודשים ומסתדרים בחיים.
אלא מה ? כבר חשבו על זה קודם. והרבה כבר עושים את זה. לכן המחירים מתאזנים. וכשיש פערים, מי שעוקב אחרי עסקאות ארביטרז' מסוג זה וציטוטי השער זמינים לו מבצע את העסקאות במהירות רבה. מה שקורה בעקבות העסקאות האלה הוא ששער הקניה עולה כי נוצר ביקוש ושער המכירה יורד כי יש הצע והמחירים מושווים מאוד מהר.
מסקנה: מצבים של יציאה מאיזון בשווקים הם לא תמיד מצבים גרועים לכולם.
נקודה למחשבה: האם ישנם עוד סוגים של עסקאות ארביטראז' ? כאמור כולנו אלכימאים. חפשו ונסו, אולי תעלו על משהו !
השאלה הזו, שהרבה מאוד משקיעים עוסקים בה, מזכירה לי תמיד את האלכימאים של ימי הביניים. בימי הביניים חיפשו ה"מבינים" שיטות להפיק זהב יקר ערך על ידי התכה של חומרים פשוטים וזולים יותר. כמובן שאף אחד לא הצליח, אבל כולם ניסו כי מי שהיה מצליח להפוך נניח חול ומים לזהב היה נהיה עשיר מאוד. אם נמשיך את הסיפור קצת הלאה, השיטה להפוך חול לזהב היתה מתגלה בסופו של דבר לכולם, ואז כולם היו מפיקים זהב מחול ומים ומחיר הזהב היה יורד פלאים. מבחינה כלכלית בטווח הקצר היה נוצר חוסר איזון שכוחות השוק היו מאזנים בטווח הארוך.
ארביטרז' היא שיטה שמשקיעים מחפשים כדי להפיק רווחים ללא לקיחת סיכון. רקיחת עסקאות ארביטרז' מעסיקה משקיעים רבים בימנו כמו שיצירת זהב העסיקה אלכימאים רבים בעבר. הנה שיטה שמצאו:
בבורסה נסחרות מניות מסוימות, שנסחרות גם בבורסות זרות. המניות האלה נקראות מניות דואליות. המניות: אלביט מערכות, טבע, נייס, סלקום, פרטנר ופריגו הן מניות דואליות במדד תל-אביב 25 והן נסחרות גם בבורסת נאסד"ק בארה"ב (www.nasdaq.com). בישראל כידוע המניות נסחרות בשקלים ובארה"ב בדולרים. לבורסת תל-אביב ולבורסת נאסד"ק יש שעות מסחר חופפות. כשאצלנו המסחר עומד לקראת סיום בארה"ב המסחר רק מתחיל כך שישנה חפיפה של כשעתיים (תלוי בשעון חורף/קיץ) שבהן שתי הבורסות פועלות בו-זמנית.
כעת, אנחנו יכולים לקנות מניה (נניח: טבע) בתל-אביב, ובאותו רגע למכור את אותה מניה בארה"ב. מבחינת הסיכון ? אין לנו שום סיכון. קנינו ומכרנו בו-זמנית ולאחר המהלך אנחנו לא מחזיקים את המניה (המומחים אומרים: אין לנו חשיפה למניה, או אין לנו פוזיציה במניה). עכשיו נניח שמחיר הקניה שלנו למניית טבע בתל-אביב היה 190ש"ח ובאותו רגע שקנינו מחיר הביקוש למניה בנאסד"ק הוא 51 דולר, אז לפי שער חליפין של 3.8 ש"ח לדולר קנינו מניה ב 50 דולר (190:3.8=50) בישראל ומכרנו אותה ב 51 דולר בנאסד"ק והרווחנו דולר בלי לקחת שום סיכון !!!
למעשה יש כאן 3 עסקאות:
1. קניה של מנית טבע בתל-אביב
2. מכירה של מנית טבע בנאסד"ק
3. המרת הדולרים שהתקבלו מהמכירה לש"ח כדי שנוכל להשתמש בו בתל-אביב.
עיסקה כזו נקראת עסקת ארביטרז'. אם נשכלל את העניין, כל מה שאנחנו צריכים זה מחשב שמקבל ציטוטי מחירים בדחיפה מתל-אביב ומהנאסד"ק בו זמנית, ומקבל ציטוטי שער אלקטרוניים מצד ב' לעסקת מט"ח מסוג דולר/שקל ואלגוריתם פשוט שמחשב כל הזמן את הפרש המחירים של המניות הדואליות בתל-אביב ובנאסד"ק לפי שער החליפין המצוטט, וברגע שהרווח התיאורטי עולה על מחיר העמלות עבור שלוש העסקאות, מזרים את הפקודות הנדרשות. עכשיו משאירים את המחשב לעבוד כמה חודשים ומסתדרים בחיים.
אלא מה ? כבר חשבו על זה קודם. והרבה כבר עושים את זה. לכן המחירים מתאזנים. וכשיש פערים, מי שעוקב אחרי עסקאות ארביטרז' מסוג זה וציטוטי השער זמינים לו מבצע את העסקאות במהירות רבה. מה שקורה בעקבות העסקאות האלה הוא ששער הקניה עולה כי נוצר ביקוש ושער המכירה יורד כי יש הצע והמחירים מושווים מאוד מהר.
מסקנה: מצבים של יציאה מאיזון בשווקים הם לא תמיד מצבים גרועים לכולם.
נקודה למחשבה: האם ישנם עוד סוגים של עסקאות ארביטראז' ? כאמור כולנו אלכימאים. חפשו ונסו, אולי תעלו על משהו !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה