במשבר הפיננסי האחרון התברר שמשכורות המנהלים של הבנקים שהתמוטטו היו גבוהות מאוד. זה גרם להרבה אנשים לצאת כנגד המשכורות המנופחות. והנה סוד קטן: המשכורות של המנהלים מהווה רק חלק (ולפעמים רק קטן קטן) מהתגמול שלהם.
איך זה ?
זה קורה כי לפעמים חלק גדול מהתגמול של מנהלים בחברות ציבוריות הוא על ידי חלוקת אופציות למניות בחברה.
אופציה למנהלים היא הזכות לקנות את המניה במחיר השוק ביום הנפקת האופציה. נהוג שאחת לתקופה (נניח חצי שנה) חלק מהאופציות "מבשילות" וניתן למחזיק לממש אותן ולקבל תמורתן מניות.
ממי המנהלים קונים את המניה ביום המימוש ?
מהחברה.
מתי כדאי להם לממש את האופציה ?
כאשר ערך המניה בשוק גבוה יותר מהמחיר שהיה למניה בשוק ביום הנפקת האופציה.
למה ?
כי אז הם משלמים לחברה תמורת מניה ששווה את מחיר השוק הגבוה מחיר השוק ביום ההנפקה הנמוך.
לכאורה יש כאן מצב טוב. האופציות ידרבנו את המנהלים להעלות את ערך המניה. כי אם המניה תעלה, האופציות של המנהלים יהיו שוות יותר. למעשה יש כאן משחק סכום אפס כי מי שמשלם על האופציות הוא הציבור, או בעלי המניות. הנה דוגמא:
בדו"ח השנתי 2008 של חברת כי"ל (ניתן להגיע אליו בלינק http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=434200 ) בסעיף 14.7 כתוב שהחברה רכשה 22,000,000 מניות של עצמה (קוראים לזה רכישה עצמית). "במסגרת תכנית רכישה עצמית של מניותיה רכשה כיל החל מספטמבר 2008 ועד ליום 31 בדצמבר 2008, 21,543,885 מניות רגילות של כיל.
ביום חמישי 8/01/10 הודיעה החברה לבורסה (ניתן להגיע להודעה בלינק http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=503489 ) שהיא מחלקת ללא תמורה לעובדים הבכירים וחלק גדול למנכ"ל וליו"ר "עד 11,000,000 כתבי אופציה לא רשומים למסחר, המוצעים, ללא תמורה, לנושאי משרה ועובדים בכירים אחרים בתפקידי ניהול של כימיקלים לישראל בע"מ"
כלומר, קודם קונים את המניות מהציבור בכסף שהחברה הרוויחה, במקום לחלק את הכסף הזה לבעלי המניות (קרי לציבור) בתור דיבידנד. אחר כך מחלקים את המניות למנהלים (ללא תמורה) על ידי הנפקת אופציות. הנה כך כסף עובר מהציבור למנהלים. פשוט.
בחברות ציבוריות, קל יחסית למנהלים לקחת עוד ועוד מהחברה לעצמם. זה אחד מהדברים שהרגיזו את וורן באפט הכי הרבה. אם כיל לא היתה קונה את המניות קודם מהציבור אלא מנפיקה מניות חדשות לטובת העניין המצב היה עוד יותר גרוע, כי אז הציבור היה "מדולל" באחזקותיו. כלומר מניה שלו שווה פחות כי היא מייצגת חלק קטן יותר בחברה. משקיעי ערך צריכים לקחת בחשבון נושאים כאלה כי חישוב השווי של המניה תלוי במספר המניות שהונפקו. בגלל תרגילים כאלה, לפני מספר שנים הכניסו לחובת הדיווח של החברות בדוח השנתי פרק על הון המניות כתקנה 24 א לתקנות הדיווח: הון רשום, הון מונפק וניירות ערך המירים לתאריך הדו"ח.
הערה: בישראל המצב קצת יותר טוב, כי יש בעלי שליטה חזקים בחברות הגדולות והם שומרים על כך שכמות המניות לא תדולל. מאידך, כמו שהראתי כאן, זה מונע חלוקת רווחים רבים יותר בתור דיבידנדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה