טייס אוטומטי בהשקעות ערך

הטריגר שגרם לי לפרסם סדרה של פוסטים על השקעות ערך היה המייל הבא מקורא:

רציתי להגיב שבפרסום זה:
 http://i-nvest.blogspot.com/2009/06/blog-post_21.html השוואת את תיק השוק לתעודת סל "תל דיב 20" שהיא לא באמת תעודת סל "פונדמנטלית". רציתי להפנות את תשומת ליבך לשתי תעודות סל של הראל "Value" ו "פונדמנטלית". לגבי תעודת הווליו: הראל AlphaBeta מניות Value מספר נייר 5112586.

אם תבדוק תעודות סל הפועלות לפי שיטת ה VALUE בארה"ב לעומת תיק השוק, או אפילו את התעודה של הראל לעומת ת"א 100 או 25 (למרות שהיא לא פועלת מספיק זמן בשביל לחשוב על מגמה קבועה) אתה תראה כי השונות של תעודות הסל קטנה מתיק השוק, אך עדיין התשואות גבוהות יותר. אשמח מאוד לשמוע מה דעתך על זה, ואולי אף להתייחס לזה בבלוג?

אקטואליה: פטריק דרהי מבסס בעלות בהוט: פוסט שני בסדרה

שאלה: לפי הפוסט הקודם, ראינו שהמצב בחברת הוט אינו מזהיר. אז בעצם מה בעצם מחפש המשקיע פטריק דרהי בחברה ?

תשובה: אם קראתם בפוסט http://i-nvest.blogspot.com/2009/11/blog-post.html על תאוריית "בדלי הסיגריות" של וורן באפט, אז בטח ראיתם מהניתוח בפוסט הקודם ש"שכחתי" לנתח את החברה לפי התאוריה הזו. הנה הניתוח, שגם מסביר את כל העניין:

אקטואליה: פטריק דרהי מבסס בעלות בהוט

תוך כדי כתיבת הפוסטים האחרונים בנושא השקעות ערך, שזו השיטה השניה האפשרית לניהול תיק השקעות ללא מרכיב של הימור, נקרית לנו ההזדמנות להציץ ולבדוק את יכולתנו בהשקעות ערך ביחס לגדולים וחזקים מאיתנו. במה הדברים אמורים ? לאחרונה נכנס להשקעה בישראל מיליארדר שוויצרי בשם פטריק דרהי. הוא רכש מניות של חברת הוט, ביסס בה אחזקה משמעותית של 44.75% והפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. למה זה מעניין ? כי יש לנו הזדמנות לנתח בעצמנו את הדוחות הכספיים ולהגיע למסקנה האם אנחנו היינו רוכשים את החברה (בעצם רוכשים את המניות שלה) או לא, ואז להשוות למי שרכש אותה ולראות האם הוא הגיע למסקנה שונה מאיתנו ? ואם כן למה ?

אקטואליה: בנג'מין גראהם והשקעות ערך

שאלה: איך זה שאני כותב פוסט "אקטואלי" על בן אדם שמת לפני כשלושה עשורים ?

תשובה: בנג'מין גראהם הוא אבי נושא השקעות הערך וזה מאוד אקטואלי כאשר מטפלים בנושא.

בתחילת המאה שעברה היתה לבנג'מין גראהם חברת ברוקרים קטנה והוא השקיע את כספו וכספם של אחרים. היתרון שלו היה שהוא עבר את המיתון הגדול של ארה"ב בשנות העשרים של המאה שעברה והושפע מכך מאוד. בנג'מין גראהם כתב בשנות הארבעים ספר בשם: "המשקיע הנבון: ספר לייעוץ מעשי" (The Intelligent Investor: The Definitive Book on Value Investing. A Book of Practical Counsel (Revised Edition)) המסכם עשרות שנים של פעילותו בשוק ההון האמריקאי. הספר הזה, אין רלבנטי ואקטואלי ממנו לדעתי לנושא השקעות בכלל והשקעות ערך בפרט. אני חושש שאין תרגום לעברית של הספר ולכן אני ממליץ עליו כאן במקור באנגלית.

ניתוח דוחות פיננסיים - כיצד לבצע

כאמור להערכת שווי חברות שני חלקים. חלק הניתוח של הדוחות הפיננסיים (את העיקריים סקרנו בפוסט הקודם) והחלק ה"אומנותי". פוסט זה יעסוק בניתוח הדוחות הפיננסיים.

למעשה ישנן 3 שיטות לניתוח דוחות ואילו הן (מסודרות לפי סדר האמינות שלהן):

1. שיטת השווי הנכסי הנקי

2. שיטת המכפילים

3. שיטת DCF

שיטת השווי הנכסי הנקי

בשיטה זו לוקחים את סך כל הנכסים מהמאזן, ומורידים מהם את כל ההתחייבויות ואת כל מה שלא ניתן לממש. זה מקביל למצב של חברה שנכנסת לפרוק, והמפרק מחליט לא להחזיק אותה כ"עסק חי". אז לוקחים את כל הנכסים ומתחילים למכור אותם בשוק. מוכרים את הנדלן (מי לא מכיר את מודעות כונסי הנכסים המציעים נדלן למכירה בעיתונים), מוכרים אם אפשר את שאר הרכוש הקבוע האחר כגון מכונות ורכבים, בכסף מחזירים את ההתחייבויות לעובדים (שכר עבודה ותנאים סוציאליים), לנושים (בעלי החוב לפי סדר הקדימות: נושים בשיעבוד, מחזיקי אג"ח) ואם נשאר משהו, מחלקים אותו בין בעלי המניות. בדרך כלל לא נשאר. אז בהערכת שווי לפי הערך הנכסי הנקי אנחנו כאילו מפרקים את החברה על הנייר (לא באמת) רק כתרגיל חשבונאי ואז אנו אומרים ששווי החברה הוא כמו מה שנישאר. כאשר מתייחסים לנכסים, אז צריך להתייחס לרכוש השוטף ללא מלאי, כי בדרך כלל אין אפשרות למכור את המלאי (אלא אם כן מדובר במלאי שהוא סחורה סחירה כגון זהב, דלק או אפילו קקאו גולמי כפי שראינו בפוסטים הקודמים). המסקנה: חברה ששווי השוק שלה נמוך מהשווי הנכסי הנקי היא הזדמנות השקעה. למה ? כי גם אם החברה תפורק, אנו כבעלי מניות נקבל מהפרוק יותר ממה ששילמנו עבור המניה.

השקעות ערך - הערכת שווי חברות

או.קי. אנחנו רוצים להיות משקיעי ערך ולהכות את השוק. משימה קשה. בפוסט הקודם ראינו שבשביל להתחיל צריך לדעת מה הערך של החברה בה אנו משקיעים ולהשוות למחיר השוק. בפוסט הזה נראה כיצד מעריכים שווי של חברה. אם חשבתם שזו משימה קשה שרק רואי חשבון מומחים שנוסעים בג'יפים ומקבלים משכורת שמנה יכולים לבצע, טעיתם. כל מי שיודע את פעולות החשבון היסודיות + - ו % ויש לו קצת היגיון בריא יכול להעריך שווי של חברה. הערכת שווי מכילה שני תחומים. אחד חשבונאי ואחד אומנותי (כך אני קורא לו). החלק החשבונאי מכיל ניתוח של הדוחות הכספיים. החלק האומנותי מכיל הערכת מצב העסקים של החברה בעתיד, ומתייחס לשווקים שבהם החברה פועלת, ללקוחות שלה, למתחרים, להנהלה ועוד. נתחיל בדוחות הכספיים. כל חברה שנסחרת בבורסה מחוייבת לפרסם בכל רבעון דוחות כספיים וניתן לראות את הדוחות האלה באתר הבורסה: http://www.tase.co.il/ בכפתור "מאיה - מערכת אינטרנט להודעות". בכל דוח כספי יש סקירת הנהלה ולזה נגיע כשנתאר את הצד האומנותי בהערכת השווי, ויש את שלושת הדוחות הכספיים העיקריים: מאזן, רווח והפסד, ותזרים. הנה הסבר קצר עליהם:

השקעות ערך - שיטה להכות את השוק ?

מי שקרא את הפוסט הקודם "ארביטרז' - תשואה ללא סיכון" שם בודאי לב שהוא פוסט יוצא דופן מכיוון שבו עברתי לטפל ברמת המניה הבודדת ולא בסל של מניות. בשני הפוסטים הבאים אמשיך לטפל בהשקעות ברמת המניה הבודדת. בפוסט ראינו איך מפיקים ערך (=רווח) מהבדל שנוצר בין שווי שוק של חברה (בדרך כלל של חברה בדרך לפירוק) לבין השווי הנכסי הנקי שלה. "משקיעי ערך" הם סוג של משקיעים שמסתכלים על מניות כישויות בודדות העומדות כל אחת בפני עצמה ומנסים להפיק רווחים עודפים על תשואת השוק. כיצד ? אסביר בפוסט הזה.

ארביטרז' - תשואה ללא סיכון

תמיד חשוב ומעניין ללמוד מההיסטוריה. הנה תאור של שיטת ארביטרז' שהיתה משמשת בעבר (לפני כ 50 שנה) את וורן באפט, אחד ממשקיעי הערך הגדולים וכיום האיש השני הכי עשיר בעולם אחרי ביל גייטס.

באפט היה בודק שיטתי של נתוני חברות. הוא היה משווה את ערך החברה לפי הספרים שלה לשווי השוק שבו נסחרת החברה.(ספרים הם הדוחות החשבונאיים שאותם מחוייבות החברות לדווח לרשות לניירות ערך) לעיתים הוא היה מוצא חברות שמחזיקות מלאי שהשווי שלו גדול יותר משווי השוק שלהן. (שווי שוק = השווי של כל המניות של החברה מוכפל במחיר המניה בבורסה). בדרך כלל היו אלה חברות מפסידות שמשקיעים לא רצו להחזיק בהן. כשהיה מוצא חברה כזו הוא היה קונה את המניות שלה. עכשיו, אם המניות היו עולות, הוא היה מוכר ברווח. אם המניות היו יורדות עוד הוא היה קונה עוד עד שהיה בעל מניות עיקרי ואז היה מביא לפירוק החברה. או אז היה מוכר את המלאי ומרוויח ממכירתו יותר משהשקיע במניות.

מהי נקודת התורפה באסטרטגיה זו ? נניח שהמלאי הוא של קקאו. קקאו זו סחורה שנסחרת בשוק הסחורות. אם המחיר שלה יורד, גם ערך המלאי של החברה יורד. ואז הרווח אינו בטוח והעסקה אינה ארביטרז'.

ארביטרז' - תשואה ללא סיכון בתיק השקעות

בפוסט "ניהול השקעות: רק בשוק משוכלל" http://i-nvest.blogspot.com/2009/09/blog-post_13.html הצגתי שתי דוגמאות שמראות שלא תמיד השוק הוא משוכלל. הדוגמאות מראות שבטווחי זמן קצרים מאוד השוק לא תמיד נמצא באיזון. המשקיע בשיטת קנה, החזק ואזן מסתכל לטווח הארוך. לכן מצבים כאלה אינם משפיעים על השקעתו מכיוון שבסופו של דבר השוק חוזר לאיזון ומניות החברות נסחרות לפי הערך הכלכלי של החברות. יחד עם זאת נשאלת השאלה, האם ממצבים כאלה ניתן להפיק רווחים ?

השאלה הזו, שהרבה מאוד משקיעים עוסקים בה, מזכירה לי תמיד את האלכימאים של ימי הביניים. בימי הביניים חיפשו ה"מבינים" שיטות להפיק זהב יקר ערך על ידי התכה של חומרים פשוטים וזולים יותר. כמובן שאף אחד לא הצליח, אבל כולם ניסו כי מי שהיה מצליח להפוך נניח חול ומים לזהב היה נהיה עשיר מאוד. אם נמשיך את הסיפור קצת הלאה, השיטה להפוך חול לזהב היתה מתגלה בסופו של דבר לכולם, ואז כולם היו מפיקים זהב מחול ומים ומחיר הזהב היה יורד פלאים. מבחינה כלכלית בטווח הקצר היה נוצר חוסר איזון שכוחות השוק היו מאזנים בטווח הארוך.

שאלות ותשובות למתחילים לבנות תיק השקעות

הנה תשובות לאוסף של שאלות מקוראת, המשקף שאלות דומות המגיעות מקוראים רבים:

שאלה: נאלצתי להתנהל עד עכשיו, בעקבות לימודים, ומחייה במרכז, דרך הלוואות, ורק עכשיו, כיסיתי את כל ההלוואות וברשותי סכום להשקעה... ראשית, בנוגע לשאלה אם בכלל אני אכן מסוגלת להתמודד עם זה בעצמי (בכל מקום קראתי, שבשביל לנהל תיק השקעות עצמאי, דרוש ידע רב, כי זה תחום מורכב), והאם לפני שאני מתחילה, אני חייבת לעבור קורס כלשהו ?

תשובה: ראשית, אם הצלחת עד עכשיו לקבל הלוואות ולהחזיר אותן, לממן לימודים ועוד לחיות במרכז (הכי מסובך :-) ) וגם לחסוך סכום להשקעה, זה סימן מובהק שיש לך את כל הכישורים הדרושים לנהל בעצמך את תיק ההשקעות שלך ואף מעבר לכך. ההמלצה שלי היא להתחיל בקטן ולהתקדם לאט, כך גם תיתנסי בעצמך, וגם תסכני רק מעט מהסכום שיש לך. לגבי קורסים, יש מבחר מאוד גדול אבל ממה שניתן להבין לרוב מדובר בקורסי ניתוח טכני שאת דעתי עליהם כבר הבעתי בעבר בפוסטים או קורסים ב"שיטות" מסחר יומי שגורמות יותר מהכל לחדר העסקאות להרוויח מעמלות.. הניסיון שתקבלי מהתנסות אישית שווה הרבה יותר מקורסים מהסוג הזה. אני כן ממליץ על קורסים אקדמיים בניהול פיננסי ובכלכלה בכלל, אבל רק למי שממש מתעניין בתאוריה, כי לא נותנים שם את הידע המעשי במסחר.

המלצות להשקעה באג"ח חברות לתיק ההשקעות

לאחר שראינו איך המשקיעים "המוסדיים" (קרי: קרנות הפנסיה, הגמל, ההשתלמות, ביטוחי המנהלים) נופלים פעם אחר פעם בהשקעות של כספי החסכון שלנו באג"ח של חברות שלא יכולות לעמוד בתשלומי האג"ח (אפריקה, צים ועוד), פרסמה ה"גננת" הנחיות כיצד לבחור השקעות באג"ח חברות. מפליא שכעת מסתבר שרכישת אג"ח לתיקי ההשקעה נעשתה עד היום (אני מניח אמנם שלא בכל המיקרים) על ידי אותם "מנהלי השקעות" ללא בדיקת נאותות מינימלית.

אז למה אני מביא כאן את המלצות ה"גננת" ? כי אני חושב שאלו המלצות שמתאימות גם למשקיע הקטן (אנחנו).

מי היא ה"גננת" ? צדקתם. המפקח על שוק ההון והביטוח.

הנה עיקר ההמלצות ערוכות על ידי כך שיתאימו למשקיע ה"קטן", שיכול למצוא את כל הנתונים גלויים באתר הבורסה, ובדוחות של המנפיק, עבור השקעה באג"ח של חברות ציבוריות:

תיק השקעות בישראל ?

במאי כתבתי על איזון תיק ההשקעות לפי גיל. זו רק שיטה אחת לאזן את תיק ההשקעות וכהמלצה כללית ובסיסית היא המלצה טובה. הפוסט מחודש מאי http://i-nvest.blogspot.com/2009/05/blog-post_25.html הביא כדוגמא את החובה שמתכוון המפקח על הביטוח להטיל על הגופים המוסדיים (אלה שמנהלים עבורנו את קרנות הפנסיה/ביטוחי החיים/קופות הגמל) לאזן את תיק ההשקעות הפנסיוני לפי גיל החוסך.

כעת אתייחס להבט אחר של התוכנית הזו והוא השוק המשוכלל. מי שקרא בפוסט הקודם העוסק בשוק משוכלל מבין שאם ישנה השפעה של שחקן בודד או קבוצת שחקנים מצומצמת על שוק ההון השוק אינו נחשב משוכלל ומודל ההשקעות שאני מציג בבלוג אינו יכול להתקיים. מה הקשר בין זה לבין החובה שהמפקח על הביטוח הולך להטיל על המוסדיים ?

ניהול תיק השקעות: רק בשוק משוכלל

כפי שציינתי מספר פעמים בפוסטים קודמים, מודל CAPM נכון תחת הנחות יסוד מסויימות. סטיה מהנחות יסוד אלה, מחסלות למעשה את הסיכוי של המודל להתממש בפועל ועלולה לגרום לנו להפסדים. בפוסט הזה אתייחס להנחת יסוד מרכזית של המודל "הנחת השוק המשוקלל" ונבחן האם ההנחה מתקיימת בבורסה בתל-אביב, ואם אינה מתקיימת, מה עלינו לעשות בתיק ההשקעות שלנו כדי שלא ניפגע.

הנחת השוק המשוקלל גורסת כי בשוק כמות גדולה שחקנים כך שכל אחד בנפרד אינו יכול להשפיע על מחירי המניות, לכל השחקנים יש את כל המידע על כל המניות באותה נקודת זמן וניתן לקנות ולמכור את המניות בכל עת. האם השוק בתל-אביב משוקלל ?

כדי להוכיח הנחה כלשהי יש להראות את קיומה עבור כל המיקרים. כדי לסתור הנחה כלשהי, די אם נביא דוגמא אחת שבה אותה הנחה אינה מתקיימת.

כעת נבחן שתי דוגמאות:
א. דוגמא טכנית: שעת המסחר האחרונה היום, 13/9/09.
ב. דוגמא מבנית: מניות ענפיות וקשורות.

לב לבייב שוכח לאזן תיק השקעות ואג"ח חברות

ביצת שוק ההון הישראלי שוב כמרקחה. האנדרלמוסיה סביב אגרות החוב של אפריקה ישראל רבה. יחזיר ? לא יחזיר ? מי הפסיד ? מי מבוטח ? שאלות רבות ונכונות. הפוסט הזה יעסוק בשני נושאים:

א. איזון תיק השקעות.

ב. השקעה באג"ח חברות.

איזון תיק השקעות

אם בוחנים את מה שקורה בחברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ בעיניים של שיטת ההשקעות שלי זה מאוד פשוט: חברת אפריקה ישראל לא איזנה את נכסיה וכעת, בעת מצוקה אין לה איך להחזיר את החובות שלה. על הצורך באיזון התיק כתבתי בפוסט "השפעת פעולות איזון על תיק השקעות" http://i-nvest.blogspot.com/2009/05/blog-post_30.html . אנו מאזנים את תיק ההשקעות כדי שבמידת הצורך, אם נאלץ לממש חלק מתיק ההשקעות שלנו כאשר הנכסים המסוכנים (מניות) שבו בשפל ונרשם לנו הפסד "על הנייר", לא נצטרך לממש בפועל את המניות ו"לקבע" את ההפסד, ויהיו לנו נכסים בטוחים כגון אג"ח ממשלה אותם נוכל לממש אפילו ברווח.

נפלאות הגיוון של תיק ההשקעות

המודל הפיננסי עליו אני מבסס את שיטת ההשקעות שלי הוא מודל ( CAPM (Capital Asset Pricing Model. המודל, כפי שכתבתי בפוסטים הקודמים, מראה שתיק השוק נמצא על החזית היעילה. עבור כל תיקי ההשקעה המצויים על החזית, לא ניתן למצוא תיקים בעלי סיכון נמוך יותר עבור אותה רמת תשואה ולא ניתן למצוא תיקים בעלי תשואה גבוהה יותר עבור אותה רמת סיכון. המודל מוכיח שתיק השוק נמצא על החזית היעילה.

עד כאן תאוריה. עכשיו נראה מה קורה במקרי קיצון.

החלק השקלי בתיק ההשקעות

שאלה מקורא: אם הבנתי נכון, אתה ממליץ לחלק את החלק, שאינו מושקע במניות שווה בשווה בין אפיק שקלי לאפיק מדדי. אנחנו חיים במדינה שבה הכל צמוד למדד. למה שארצה שחלק מהכסף שלי יישאר לא צמוד?

תשובה:

שאלה זו אכן נוגעת למרכיב שאליו עדיין לא התייחסתי בבלוג וזה החלק השקלי בתיק ההשקעות. אז למה הוא מומלץ? כי השיטה שאני מתאר בבלוג "קנה, החזק ואזן" אינה מבוססת על הימור ואנו זקוקים לחלק שקלי לא צמוד כדי לא להמר על כיוון המדד בעוד חודש, שנה, או יותר. לכאורה זה נשמע מוזר. אם רוצים לנטרל את השפעת האינפלציה אז לכאורה צריך להצמיד את הכסף למדד המחירים לצרכן. אבל בפועל אפשר לעיתים להשיג תשואה גבוהה יותר דווקא משקל לא צמוד.

ההסבר המלא הוא כזה:

איך להשקיע: תרשים זרימה גראפי

הנה דרך המחשה נוספת לפוסט המתאר איך להשקיע לפי שיטת ניהול ההשקעות שלי (תרשים זרימה לניהול תיק השקעות ). כאמור, מדובר בפירוט לפי שלבים המסביר כיצד יש להשקיע בשיטת קנה, החזק ואזן. אני ממליץ לכל המבקרים החדשים בבלוג לקרוא את כל הפוסטים המופיעים תחת תוכן העניינים (משמאל) לפי הסדר, ורק אז להגיע לפירוט המלא כאן.

מרכיב האג"ח בתיק ההשקעות

אתייחס לפניה מקורא: מאד, אבל מאד אהבתי את הבלוג שלך. הוא מרתק והספקתי לקרוא רק חלק אתמול בלילה, ואמשיך הלילה. האתר שלך ממש אוצר ובמיוחד שאני חש שאין לך אג'נדה צדדי (בניגוד לבנקים וליועצים של חברות שבסך הכל רוצות את הכסף שלך). אני אוהב את הפילוסופיה שלך, והיא נראית לי שקולה וחכמה. אני לקראת השקעה בבורסה (ראשונה, אבל עם סכום נכבד), ולאחר פגישה אתמול עם יועץ עצמאי אני נשארתי עדיין מבולבל. החלק הארי של התיק שלי (60%) יהיה באג"חים ממשלתיים. והוא המליץ לי על תעודות סל (כי איני בקיא בתחום מורכב זה). או קיי. אבל לפי הבנתי, אג"חים ממשלתיים (הנרכשים ללא סל) הם "על בטוח" ועולים בוודאות, אבל תעודות סל אג"ח ממשלתי (שהוא המליץ לי לקנות) מטבען כנסחירות בבורסה, אינן כלל "בטוחים" בהקשר שלי רווח מובטח. ואתה, בבלוג שלך, לא ממליץ על רכישת תעודות סל אג"ח ממשלתי. תוכל (בבקשה!) להדריך אותי בנדון?

הנה תשובתי:

החריג היפני (תיק השקעות יוצא דופן)

כשאני מציג את שיטת קנה, החזק ואזן, תמיד יש מישהו שמביא כדוגמא את שוק ההון היפני כדוגמא לכך ששיטת ההשקעות הזו אינה עובדת תמיד ובכל מצב. אז החלטתי פעם אחת ולתמיד להפנות מבט מזרחה ולבדוק מה משקיע יפני שהיה משקיע בשיטת קנה והחזק היה אומר על השיטה.

השוק היפני הוא חריג. למה?

שאלה בנושא ניהול השקעות

מדי פעם אני מקבל שאלות בנושא ניהול השקעות, מקוראים שמגיעים לבלוג ומחפשים תשובה שלא כוללת בתוכה יועצי השקעות למיניהם. הנה פנייה שקבלתי לאחרונה (ללא פרטים אישיים):

היי,

אני צריך לנהל תיק של מספר מיליונים לטווח ארוך עם יכולת לייצר הכנסה מדי פעם. זהו סכום פיצויים מרשלנות רפואית.

אני מרגיש רע מהפגישות עם בתי ההשקעות. גם הייעוץ בבנק אנרכוניסטי וסתום. הדברים שאתה אומר דומים למה שקראתי בספר על הקוף המפורסם שניצח את המומחים יש לי תחושת בטן שלבד ובחוכמה יכול להיות יעיל יותר.

הנה תשובתי: