אקטואליה: ברני מיידוף "מכה" את תיק השוק ?

היום התבשרנו שברני מיידוף, לשעבר יו"ר דירקטוריון בורסת NASDAQ בארה"ב, הורשע בהונאת המשקיעים שלו ועונשו נגזר ל 150 שנות מאסר. מה מעניין בזה? שכבר 20 שנה, מתחילת שנות ה 90, עת פרש מתפקידו בבורסה האמריקאית והקים חברת השקעות, הוא הצליח באופן עיקבי ל"הכות את השוק"... עד ש... התברר שהכל תרמית וכל העסק התפוצץ לו בפנים.

בעמוד הראשון של עתון הארץ מהיום (30/6/09) מצוטט כיצד מסביר ברני מיידוף במשפטו איך הוא נסחף לתוך התרמית: "ההונאה שלי החלה בשנות ה-90 המוקדמות... הבנתי שהלקוחות, כמו כל המשקיעים המקצועיים, מצפים שההשקעות שלהם יצליחו יותר מהשוק. חשתי דחף להענות לציפיות שלהם... אז טענתי שהמצאתי אסטרטגיה חדשה".

גם ברני מיידוף הבין שהוא צריך להכות את השוק. אבל מה ? המשימה הזו אינה קלה, שלא לומר בלתי אפשרית. מתברר שהוא לא רק שלא הצליח, הוא בכלל היה לא בכיוון. אז 20 שנה הוא עבד על אנשים.

היש תיקי השקעה ש"מכים" את השוק ?

שאלה זו מתעמתת עם המסקנות של מודל CAPM (Capital Asset Pricing Model). הנחת היסוד במודל CAPM מניחה שכל המחירים של כל הנכסים הפיננסים מתומחרים לפי פרמטר התשואה הצפויה לעומת הסיכון ושכמות התשואה והסיכון ידועים לשוק שהוא משוכלל. משוכלל פרושו שלכל השחקנים יש את כל המידע על הנכסים. זוהי אכן נקודת חולשה של מודל CAPM. כי אנו יודעים שחלק מהשחקנים יודעים יותר. נקודת חולשה נוספת במודל CAPM היא הנחת היסוד שהשחקנים בשוק מתנהגים התנהגות כלכלית רציונלית. אבל בפועל אנו יודעים שלא כולם מתנהגים לפי רציונל כלכלי טהור כל הזמן. לכן, עם התפתחות המחקר הכלכלי פותחו מודלים כלכליים שונים שמנסים לכמת ולמצוא תיק נכסים שלאורך זמן יכה את תיק השוק. אביא להלן דוגמא מעניינת:

ישראל מפותחת או מתפתחת וההשפעה על תיק ההשקעות

היום בחצות לפי שעון ישראל תודיע חברת האינדקסים MSCI על החלטתה האם לדרג את כלכלת ישראל ככלכלה מפותחת או כלכלה מתפתחת. האם הדרוג צפוי להשפיע על הבורסה בישראל ? ואם כן האם ישנה דרך להערך לכך מבחינת תיק ההשקעות שלנו ?

הסבר:

תעודות סל

נשאלתי על ידי קורא אילו תעודות סל מתאימות לשיטת קנה והחזק והיכן אפשר לקבל מידע "אמיתי" בלתי תלוי עליהן. בפוסט זה אנסה להשיב.

תעודות סל מומלצות לשיטת קנה והחזק

שיטת קנה והחזק מבוססת על קניה ואחזקה ארוכת טווח של ניירות ערך. אילו ניירות ערך ? אוסף של ניירות ערך במשקל לפי שווי החברות הקרוי "תיק השוק". למה ? כי תיק השוק נמצא על ה"חזית היעילה". החזית היעילה היא אוסף כל אפשרויות ההשקעה שאי אפשר למצוא אפשרויות השקעה בתשואה גבוהה יותר עבור אותה רמת סיכון או באותה תשואה עבור סיכון קטן יותר. בקצרה, הרעיון הוא גיוון. תעודות סל מאפשרות השגת גיוון בזול. לכן הן מומלצות לשיטת קנה והחזק. הגיוון מתקיים בשני מישורים: גיוון ענפי וגיוון מדיני. גיוון ענפי הוא הוספה לתיק של נכסים מענפים שונים כגון: פיננסים, כימיה, חקלאות, תשתיות, רפואה, נדלן וכו'. גיוון מדיני הוא ניירות ערך הנסחרים בבורסות אחרות בעולם ונחלקים לשני סוגים: כלכלות מפותחות כגון ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת וכלכלות מתפתחות כגון ברזיל, רוסיה, הודו, סין. דרך אגב, ישראל משוייכת כיום למדינות המתפתחות. תעודות סל על כלכלות באות בשני טעמים: צמודות למטבע המדינה כגון קסם הודו (צמוד לרופי ההודי), או מנוטרלות השפעות מטבע כך שעבור תוספת מסויימת לדמי הניהול התעודה נצמדת לש"ח כגון אינדקס הודו שקלי.

בנוסף, קיימות גם "תעודות על". דוגמא:

הכה את המומחה: איך לבדוק תיק השקעות

מדי פעם אפרסם כאן גם מכתבים שאני מקבל מקוראי הבלוג (בלי להזכיר שמות או מידע רגיש כמובן), ואתייחס לשאלות. אתם מוזמנים לכתוב לי ל-invest73@gmail.com:

------

שלום וברכה אדון נכבד!

כשבוע קודם החלטתי להכנס לשוק המניות היות ולא מצאתי שום השקעה אטרקטיבית אחרת, בשלב זה נכנסתי בהמלצת הבנק בתפזורת שווה למניות בזק, חברה לישראל, סלקום, תעודות סל, אלביט מערכות, טבע, קסם, ומניית בריל שאני ביוזמתי הלכתי עליה. אשמח לקבל ממך המלצה לגבי השקעתי זו עד שנה לפחות , בנוסף המלצה למניות אטרקטיביות נוספות. שמעתי אודות "המשביר לצרכן" דעות חיוביות.

אודה לך בתשובתך

-----

הנה תשובתי:

מה דרוש כדי להצליח בניהול תיק השקעות בשיטת קנה החזק ואזן ?

כרגיל התשובה מתחלקת לשלושה חלקים: משמעת עצמית, אורך נשימה ובנק המאפשר מבנה עמלות מתאים.

משמעת ברזל – אתה מחוייב לעצמך לפעול על פי הכללים שקבעת לעצמך (האסטרטגיה שלך). לפעול תמיד מהראש ולא לפי הרגש גם ובעיקר כשערך התיק יורד ואתה אומר לעצמך: "למה נכנסתי לעסק הזה בכלל, נכוותי, אני אצא עכשיו אספוג את ההפסד ולא יכנס לבורסה יותר אף פעם". לעיתים זה יהיה קשה מאוד כי האסטרטגיה מראה שיש לקנות מניות דווקא כשהבורסה נופלת כדי לאזן את התיק, אבל במחשבה שניה יש בזה היגיון: אנו רוצים לקנות בזול כדי שאחר כך נוכל למכור ביוקר. בעיה נוספת זה הנזילות. כדי לשבור תוכנית חסכון צריך לתת לבנק הוראה 30 יום מראש. צריך לבוא לסניף לחתום לפני הפקיד. אחזקות נזילות בשוק ההון קלות למימוש. כניסה לאתר הבנק, מתן הוראה באינטרנט או טלפון אחד לסניף והכסף בעו"ש. קל מאוד להתפתות ולממש.

אורך נשימה – אתה מייעד את הכסף לחסכון ארוך טווח. אם יהיו ירידות בבורסה תוכל להסתדר ללא הכסף המושקע בה. במילים אחרות, אתה צריך להיות במצב מספיק גמיש שיאפשר לך לממש את הרווחים כשיהיו אבל שלא תהיה חייב לממש כאשר יש הפסדים "על הנייר" (ויהיו כאלה) כי בכך אתה "מקבע" את ההפסד והופך הפסד על הנייר להפסד בפועל. כלומר אם אתה צופה לקנות דירה בשנים הקרובות אל תכנס להשקעה בשוק ההון.

השקעה בתעודות סל מורכבות

למה תעודות סל מורכבות לא מתאימות למרכיב המנייתי בתיק השקעות המנוהל בשיטת קנה, החזק ואזן ?

בארבע מילים: כי אין ארוחות חינם. ההסבר המלא: אם תעודת סל מתנהגת כמו תיק השוק שלאורך זמן הוא עולה, אז למה לא לקנות תעודת סל מורכבת המתנהגת פי 2 מתיק השוק ובטווח הארוך להרוויח כפליים ? כך לאורך זמן נקבל פי 2 מאשר תיק השוק. הסיבה היא שכאן מסתתרת עובדה כואבת והיא "המרה כפויה". המרה כפויה מוזכרת ב"תשקיף" של תעודת הסל המורכבת. הרעיון הוא להגן על המנפיק. כאשר יורד ערך התעודה מתחת לעלות המימון שלה, המנפיק יכול ל"הכריח" את מחזיקי התעודה (אמנם בלי הפליה ביניהם) לקבל תמורת התעודה את ערכה הזעום ("השווי ההוגן" שלה), שהרי הערך של התעודה יורד פי 2 בתקופות של ירידה, והתעודה חדלה להתקיים. מצב כזה, הגם שהוא נדיר, מקבע את ההפסד בנקודה הכואבת ביותר – דוקא כשהשוק יורד ועוד פי 2 מזה. במפולת האחרונה בשנת 2008 הומרו המרה כפויה רוב אם לא כל תעודות הסל מסוג זה.

למי מתאימה שיטת ניהול ההשקעות שלי ?

השיטה שאני מתאר בבלוג הזה לא מתאימה לכל אחד. היא לא מתאימה למהמרים, לאלה שרוצים לעשות מכה, לאלה שיש להם בטווח של מספר השנים הקרובות הוצאות משמעותיות. השיטה שתארתי בבלוג מתאימה בעיקר לשכירים או עצמאים עסוקים שיכולים לחסוך קצת כסף אחרי כל ההוצאות השוטפות על המחיה, הילדים והמשכנתא ורוצים:

• שהכסף שהם חוסכים יהיה זמין להם ולא "סגור" באיזה תוכנית חסכון ש"שבירתה" מנטרלת את כל רווחיה.

• להרוויח לאורך זמן קצת יותר מאשר תוכנית חסכון שמציע הבנק.

• שאין להם זמן להתעסק יותר מידי בניהול השקעות או בניהול נכסים שהם יכולים לקנות בכסף. למשל לא רוצים להשקיע בדירה ולהתעסק עם שוכרים, תיקונים, חוזים, בטחונות, פינויים ובלבולי מח כאלה.

• שלא אוהבים לשלם עמלות ולהתחלק ברווחים עם הבנק וכל מיני מנהלי תיקים.

• שאוהבים לשלוט בעצמם בכסף שלהם ולהיות אדונים למעשיהם.

אז למה לא שמעתם על השיטה הזו מהבנק שלכם ? (לפחות אני לא) ממנהלי התיקים שלכם ? (אני מבטיח לכם שכולם למדו באוניברסיטה את מודל CAPM). התשובה היא ששיטת קנה והחזק גורמת לבנק ולחלק ממנהלי התיקים להרוויח פחות. הבנק מרוויח מפעולות שאתה מבצע בחשבון שלך, חלק ממנהלי התיקים מרוויחים מפעולות שהם מבצעים עבורך. כמה הם יכולים להרוויח כשאין פעולות ? הבנתם ? בקנה והחזק קונים מגוון מספיק גדול של מניות ומחזיקים אותן לאורך זמן. מה שיפה בזה הוא שרוב רובם (שלא לומר כולם) של מנהלי התיקים לא מצליח להשיג ללקוחות שלהם תשואה נטו גבוהה יותר מ"תיק השוק" שאפשר לרכוש על ידי תעודת סל פשוטה.

יתרה מכך, בגלל שמנהלי קרנות נאמנות ומנהלי תיקים יודעים מראש שהסיכויים שלהם לנצח את מדד הייחוס שהוא תיק השוק הם אפסיים, בחלק מהמקרים הם פשוט קונים בדיוק את תעודות הסל הפשוטות וללא דמי הניהול שאנו יכולים גם לקנות בבורסה בעצמנו. מצחיק לא ?

רוצים לעשות ניסוי קטן ? פנו למנהל תיקים כלשהו ובקשו לדעת מה גובה דמי הניהול שהוא לוקח. זה יהיה % קבוע מהתיק ו/או מחיר קבוע לפעולה. נסו להציע % קבוע מהרווח שמעל מדד הייחוס שתבחרו ביחד, למשל מדד המניות הכללי, או פיצוי בגובה ההפסד אם התשואה שישיג לכם תהיה מתחת למדד הייחוס (אם תגידו % מה-"אלפא" שהוא ישיג לכם גם אם היא שלילית תישמעו ממש מקצוענים). נראה אם יש מנהל תיקים אחד שיסכים לקחת ניהול תיק בתנאים כאלה. אבל זה הגיוני לא ? אם מנהל התיקים כזה מוצלח, אז שיתחלק איתנו ברווחים שישיג מעל מה שהיינו יכולים להשיג לבד. למה שהוא בכל מקרה ירוויח ואנחנו ניקח את כל הסיכון ? איזה תמריץ יש לו כדי לשאוף בכל מאודו שאנחנו נרוויח ?

שיטת קנה והחזק היא משעממת. אין יותר מידי מה לכתוב עליה בעיתונים. אמרת פעם אחת וזהו. קנית כמה מניות ואתה מחזיק בהן לאורך זמן רב. מה מעניין בזה ? שום דבר. לעומת זאת ניתוח טכני של גרף ביצועי מניה כלשהי וזיהוי גלים ראשיים, גלי משנה, קווי מגמה, רמות התנגדות ונקודות פריצה זה ממש מעניין ואפילו אפשר להפיק מזה גרפים ציבעוניים ויפים במקום טור משעמם אחד של נתוני תשואה. למרות שאין בין ניתוח טכני ובין ביצועי המניה העתידיים דבר וחצי דבר, ניתוח טכני נשמע מקצועי, מורכב, אינטיליגנטי, יש הרבה מה לכתוב על זה ואף מוכרות תוכנות מחשב שלא רק מנתחות את הגרף, הן גם פולטות אוטומטית את טקסט הניתוח שלו, ואם גם רוצים, התוכנות יזינו אוטומטית פקודות קניה ומכירה לפי "מודלים" שיעשירו את מנהלי החשבון בעמלות פעולה יפות (-:.

השפעת פעולות איזון על תיק השקעות

הפתעה קטנה: פעולות איזון של תיק השקעות לא יביאו לתשואה עודפת לאורך זמן על תיק שאין מבצעים בו פעולות איזון. יתרה מכך, פעולות האיזון הן יקרות. למה ? א. כי על כל פעולת קניה ומכירה יש עמלה. ב. כל פעולת מכירה יוצרת "ארוע מס" (אם לא מכרנו בשער הקניה) ואנחנו לא אוהבים לשלם מס. לכן פעולות איזון אינן הכרחיות.

אז למה כן לאזן ? פעולות האיזון מקטינות את הסיכון הגלום בתיק ההשקעות. למה זה חשוב ? כי בחיים האמיתיים אנחנו לא חוסכים כדי לחסוך. אנחנו חוסכים כדי לממש מתישהו. ואם נרצה לממש דוקא כאשר יש ירידות בשוק ההון (=הבורסה למטה=השוק נופל) ? וזה די סביר שדוקא כשהשוק יורד המשק מתמתן, חברות מצמצמות הוצאות לעצמאים, יש פיטורי עובדים שכירים ודוקא אז יתכן שנצטרך את הכסף שחסכנו כדי לשמור על רמת החיים או כדי לנצל הזדמנויות קניה למשל של נכסי נדל"ן. אז אפשר לומר שכדאי לאזן את תיק ההשקעה כמו איזה פוליסת ביטוח שמבטיחה לנו שהתיק לא יפול את מלא הנפילה שנופלים הנכסים המסוכנים גם אם זה עולה לנו קצת כסף (פרמיה) בעמלות.

הערה קטנה על מודלים כלכליים:

מתחילים לבנות תיק השקעות מאוזן

אזהרה: חל איסור חמור מאוד להיכנס להשקעה בשוק ההון בבת אחת. הכניסה חייבת להיות הדרגתית תוך שמירה על איזון. למה ? כי אנחנו אף פעם איננו יכולים "לתזמן" את הכניסה לשוק. אין לנו אפשרות לדעת מה יהיו המחירים של המניות או של תעודות הסל מחר, בעוד שבוע, חודש או שנה. לכן אם נכניס את כל הכסף שפנוי לנו להשקעה היום במכה אחת, ומחר או בעוד שבוע תהיה נפילה, אכלנו אותה לעיתים לשנים רבות. אבל, (אבל חשוב מאוד) אם ניכנס לשוק בהדרגה, אנו נפזר את מחירי הכניסה על פני תקופה ואז אם יהיו ירידות עם הכניסה שלנו לשוק בפעם הראשונה לא כל הסכום שאנו שמים בסיכון ירד. אם לעומת זאת יהיו עליות, לא כל הסכום יניב תשואות גבוהות, אבל לפחות לא נפסיד. זה לא שווה את הסיכון.

מחקרים כלכליים שנעשו הוכיחו שכניסה הדרגתית לשוק על פני זמן עדיפה על השקעה חד פעמית. כמעט תמיד. אם תרצו אביא סיכומים של המחקרים האלה בהמשך. רק זאת יש לזכור: אין אנו יכולים "לתזמן" את כניסתנו לשוק לנקודות השפל שלו. מי שאומר אחרת הוא שרלטן, בעצם אולי הוא נביא :-). לדעתי כניסה להשקעה בשוק ההון עם סכום חד-פעמי (כגון זכיה בהגרלה, תוכנית חסכון שהשתחררה וכדומה) צריכה לקחת כשנתיים שלוש ואף יותר ככל שהסכום גדול יותר. כל פעם קצת. לקנות בעליות וגם בירידות. מה לעשות עם הכסף המיועד שטרם נכנס בינתיים ?

אקטואליה: ידין מאזן תיק השקעות לפי הגיל

איזון תיק השקעה לפי הגיל של המשקיע אינה המצאה שלי. זוהי למעשה אחת משתי הרגליים הפשוטות עליהן אני מבסס את שיטת ההשקעה שלי ואני משתמש בה כבר שנים. גדולים וחכמים ממני חשבו על זה קודם. הנה דוגמא: בנייר עבודה בנושא "פנסיה רב מסלולית" פרסם המפקח על הביטוח ידין ענתבי מגמה מעניינת בשוק החסכון לטווח ארוך, קרי החסכון הפנסיוני. ידין מעלה את השאלה למה חוסך לפנסיה בן 25 וחוסך לפנסיה בן 55 יחסכו את כספם באותו הרכב השקעה ? מין הראוי הוא שהצעיר ירצה (וגם כדאי לו) לקחת סיכון גדול יותר והרכב השקעתו יכיל יותר מניות, לעומת המבוגר שקרוב יותר לגיל בו יתחיל "להפגש" עם הכסף שחסך ולא מתאים לו לקחת סיכונים. הנה כי כן, גם המפקח על הביטוח מכיר בחשיבות איזון תיק ההשקעה לפי גיל. בחרתי לצטט את הדברים הבאים מתוך נייר העבודה:

שילוב העקרונות: ניהול תיק השקעות מאוזן

בפוסט הזה אציג כיצד לבנות את תיק ההשקעות מבוסס שני העקרונות: קנה והחזק, ואזן.

בשיטת קנה והחזק אנחנו יכולים להסתפק במינימום 3 ניירות ערך שאותם נאזן. תעודת סל על המדד כגון קסם ת"א 100 או תכלית ת"א 25 שתייצג את תיק השוק, אג"ח ממשלתי צמוד ואג"ח ממשלתי לא צמוד כגון גילון, שחר או מלווה של בנק ישראל הקרוי מק"מ. ההבדל בין האג"חים הממשלתיים הוא בתשואה שלהם ובמח"מ שזה מחזור חיים ממוצע (בתאוריה ככל שהמח"מ ארוך יותר התשואה גבוהה יותר). כשאתה קונה אג"ח תבדוק באמצעות יועץ ההשקעות בבנק איזה אג"ח בינוני (הכוונה עם מח"מ לטווח בינוני שזה בגדול בין שנתיים לחמש שנים) נותן את התשואה הטובה ביותר בנקודת הזמן בה אתה קונה, ואותו תקנה.

כעת נראה איך בונים תיק מאוזן. נניח יש לנו 100,000 ש"ח. ואנחנו בני 40.

השקעות מאוזנות

כמו שהסברתי בפוסט "שתי רגליים על הקרקע" ישנם שני יסודות לשיטת ההשקעה שבחרתי לעצמי ואותה אני מתאר בבלוג הזה. שני היסודות הן:
א. קנה והחזק.
ב. אזן.
בפוסט הזה אתאר את נושא איזון תיק ההשקעות. איזון תיק ההשקעות היא הסיבה היחידה לבצע שינויים בתיק ההשקעות. בביצוע שינוי בתיק ההשקעות יש למעשה חריגה מתאוריית קנה והחזק הטהורה. למה לחרוג ? מכיוון שבקנה והחזק צריך להמתין "מספיק זמן" כדי להראות תשואה עודפת (מעל מדד הייחוס). אבל מה לעשות עם הבעיה שהחיים שלנו קצרים ? כלומר בפועל (בניגוד לתאוריה) אנחנו לא יכולים להחזיק מניות לאורך מספיק זמן כי זמננו קצר ובסוף כולנו נמות. לכן צריך למצוא שיטה שתגרום לנו באופן אוטומטי ובלי לחשוב יותר מידי להחזיק יותר מניות כשיש לנו יותר זמן לחיות ופחות מניות כשנשאר לנו פחות זמן לחיות.

יתרה מכך, מה יקרה אם הבורסה תרד ובדיוק אז נצטרך את הכסף ? ואם הבורסה תרד בשלב מסוים היא תחזור לעלות ואז איך נרויח יותר מהעליה הזאת ? אנחנו חייבים לארגן לעצמנו כרית ביטחון (איזה שהוא Buffer כפי שאומרים בעולם ההיטק) שיאפשר לנו נזילות ללא קיבוע הפסד אם נרצה בכך בזמן שיש "הפסד על הנייר" במניות או שיאפשר לנו לשפר את מצבנו ולהיות מוכנים לנצל יותר טוב את העליות הצפויות בסוף הירידות.

מה שאומרת השיטה זה שצריך לאזן את התיק בין נכס מסוכן שייתן תשואה גבוהה ואלו המניות לבין נכס לא מסוכן שייתן כרית ביטחון ואלה אג"ח המדינה הצמוד והשיקלי. נקודת האיזון בין המרכיב המנייתי (המסוכן) בתיק ההשקעות לבין המרכיב הבטוח (אג"ח ממשלתי צמוד או שיקלי) בתיק נקבעת לפי הנוסחה הבאה: 100 פחות הגיל שלך באחוזים יושקע במניות. כלומר אם אתה בן 20 אז 80% מהכסף שלך אתה יכול להשקיע במניות. כי יש לך הרבה זמן "להתאושש" מנפילה בשוק אם תהיה. לעומת זאת אם אתה בן 80 השקע רק 20% במניות כי אם תהיה מפולת לא יהיה לך הרבה זמן להתאושש ממנה. שאר הכסף יושקע בנכסים בטוחים: אגרות חוב ממשלתיות ומלוות (מק"מ), חצי צמוד מדד וחצי שקלי. אם אתה יודע או מעריך שאולי יהיו לך הוצאות עתידיות במט"ח כגון תשלום צמוד דולר עבור דירה אפשר לקנות אגרות חוב של ממשלת ארה"ב בדולרים ולקבע בכך את שער הדולר תוך שמירה על עקרונות השיטה. יחד עם זאת, אם צפויות לך הוצאות משמעותיות בקרוב, עזוב את הבורסה.

בפוסטים הבאים נראה איך משלבים את תאוריית קנה והחזק עם פעילות איזון התיק ונתווה תרשים זרימה של הפעילויות הנדרשות.

אתנחתא קטנה לאקטואליה: הפניקס עוברת לניהול השקעות פאסיווי

בעוד אני נאבק להסביר את הנושא של תיק השוק, ולמה כדאי להשקיע במגוון של מניות לטווח ארוך ומהו המגוון הרצוי, נזכרתי בידיעה של אתי אפללו מתאריך 18.2.2009 שקראתי בדה-מארקר. והנה עיקר הידיעה:

"הודעתו של לוי (הודעת ההתפטרות של איתן לוי, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, מנהל) מגיעה לאחר שב-2008 פיגרו התשואות שהשיגה הפניקס במכשירי החיסכון ארוך הטווח ­- גמל, פנסיה וביטוחי מנהלים - באופן משמעותי אחר הממוצע בשוק.
ההערכות הן כי גם בינואר 2009, חרף היפוך המגמה בשוק, לא נהנו עמיתי ביטוחי המנהלים של הפניקס מתשואות גבוהות בשל חשיפה לחו"ל. באחרונה הודיעה הנהלת הפניקס כי החברה עוברת לניהול השקעות פאסיווי, וכי המוצרים החדשים שלה בתחום החיסכון ארוך הטווח יהיו עוקבי מדדים. "

ננתח מה שבידיעה: התשואות שהשיגו מכשירי החסכון ארוכי הטווח של הפניקס היו על הפנים לעומת השוק. למה ? כי היתה חשיפה לחו"ל. לדעתי מסתתר כנראה שהחשיפה לא היתה מגוונת מספיק. היתה חשיפה ממוקדת לאי אילו אג"ח? מגובי משכנתאות? אולי. והנה מה קרה? הדגשתי בצבע אדום: הנהלת הפניקס עוברת לניהול השקעות פאסיווי. במילים אחרות: קנה והחזק.

קנה והחזק בשוק ההון: על תיק השוק ותעודת הסל

יופי. לקנות ולהחזיק. אבל מה לקנות? איך לבחור באילו מניות להשקיע? הפוסט הזה יעסוק בכך. בפוסט השלישי אמרנו שהדבר הודאי היחיד בשוק ההון היא העובדה שתיק מספיק מגוון לאורך מספיק זמן תמיד יעלה וגם הסברנו למה. עכשיו יש שתי בעיות: מזה תיק מספיק מגוון ? וכמה זמן זה מספיק זמן ? לשאלה השניה נתייחס כשנדבר על איזון תיק ההשקעה שלנו. על מגוון נדבר עכשיו.

הערה לא חשובה בדבר התאוריה האקדמית שבבסיס מגוון המניות המומלץ לתיק המנוהל בשיטת קנה והחזק: המודל הבסיסי בניהול פיננסי CAPM (מבטאים: קאפ אמ), שפרושו Capital Asset Pricing Model ותאורו בקצרה יובא בעתיד בבלוג הזה, מגדיר מה זה "תיק השוק" מהיא "חזית יעילה" ומוכיח שתיק השוק נמצא על החזית היעילה. מה זה תיק השוק ? הרעיון הוא שתיק המכיל את כל המניות ביחס השקול לשווי השוק שלהן הוא תיק השוק ואין אפשרות למצוא תיק בעל הרכב אחר של מניות עם תשואה גדולה יותר עבור רמת סיכון קטנה יותר ואין אפשרות למצוא תיק אחר עם רמת סיכון קטנה יותר שייתן את אותה התשואה או תשואה גדולה יותר.

אז איך קונים בבורסה את תיק השוק ?

הדרך להשקעה בטוחה בשוק ההון: שתי רגליים על הקרקע

הגענו לרגע האמת. בפוסט הזה אתחיל לבסס את יסודות שיטת ההשקעה שבחרתי לעצמי. השיטה פשוטה והיא עומדת על שתי רגליים יציבות:

אחת: קנה והחזק.

שניה: אזן.

מומחי השקעות ומנהלי תיקים ועוד רבים וטובים המתעניינים בהשקעות שמעו על שיטת "קנה והחזק" (באנגלית: Buy & Hold). רבים גם שמעו על איזון תיקי השקעה לפי "מאה פחות הגיל". לכן לצערי אין לי הרבה מה לחדש ולא המצאתי שום תאוריה חדשה. מה שכן זה שעל ידי שילוב של מספר כללים פשוטים יצרתי מנגנון שמאפשר להפוך את התאוריות האלה לסידרת הוראות (כמו ב"תרשים זרימה" הנהוג בפיתוח תוכנה בעולם ההיטק) שעל ידי ביצוען ניתן להרויח תשואת יתר ממוצעת על פני זמן (תשואת יתר = תשואה הגבוהה ממדד הייחוס. במקרה שלי תוכנית החסכון או הפקדון המוצעים בבנק או איגרת חוב ממשלתית צמודה).

קנה והחזק
שיטת קנה והחזק מבוססת על העובדה היחידה שהיא וודאית בעולם ההשקעות בשוק ההון והיא מתוארת בפרוט בפוסט השלישי: לאורך מספיק זמן, תיק מספיק מגוון, תמיד עולה. כלומר השיטה היא פשוטה: קונים מגוון מניות גדול ו"דוגרים עליהן" לאורך זמן. אמנם ההיסטוריה מראה שלאורך הזמן חלק מהחברות יפסיק להתקיים וחלק מהמניות לא יהיו שוות כלום. חלק מהמניות ייקנו בידי בעלי השליטה ויוצאו מהמסחר בבורסה על ידי הצעות רכש, אבל ערכן של חלק אחר מהמניות יעלה ושל חלק אחר יעלה הרבה כך שבממוצע שוויו של מגוון מספיק גדול של מניות לאורך מספיק שנים יעלה יותר מאשר יעלה נכס חסר סיכון כגון אג"ח ממשלה צמוד או שיקלי.

כעת ישנה בעיה: מה לעשות שחיינו קצרים ולעיתים אין לנו את ה"מספיק זמן" לחכות שערכן של המניות שקנינו יעלה ? ובכן, כדי לתת מענה לבעיה הקטנה הזו יישמתי את הרגל השניה בשיטת ההשקעות שלי: אזן. בפוסטים הבאים אתאר גם אותה.

אקטואליה בראי הפיננסי: בחירתו של יואב מהישרדות

בד בבד עם התהליך המובנה בו אתאר שלב אחר שלב את שיטת ההשקעות שלי, אתייחס מידי פעם בבלוג הזה לאקטואליה באותם מיקרים שהיא מהווה המחשה לנושאים המועלים בו.

מי שעוקב אחרי סידרת הריאליטי הישרדות המשודרת בערוץ 10 צפה בפרק האחרון בדילמה שאליה ניקלע המתמודד יואב. יואב היה יכול לבחור בין שתי חלופות: לקבל רכב שטח מסוג סובארו B9 ולפרוש מהמשחק, או לעבור לשלב הבא ולהיות בין 3 המתמודדים האחרונים (שרשרת החסינות היתה אצלו) על פרס בשווי 1,000,000 (מיליון) ש"ח. יואב בחר לקחת את הסובארו ולפרוש. האם יואב עשה את ההחלטה הרציונלית (ההגיונית) מבחינה פיננסית ?

בואו ננתח את החלטתו של יואב בעזרת המונחים שהסברנו עד כה: תשואה וסיכון ונראה אם נוכל לתקף (לתת תוקף פיננסי) את החלטתו.

השקעה בשוק ההון: על סיכון, ביטחון, ומה שביניהם

עכשיו שאנו מסכימים שהאנושות מתקדמת ומתעשרת לאורך זמן ואנו מסכימים ששוק ההון מייצג את ההתעשרות הזו כי בו אפשר לקנות חלק בחברות מסחריות המייצרות את הערך ואם אנו מניחים שהאנושות תוסיף להתקדם גם בעתיד ושוק ההון ישקף זאת אז למה לא לנצל את זה לטובתנו ? בואו נראה איך נפיק מכך תועלת כלכלית.

אבל לפני שמתחילים "ללכלך ידיים" בפעילות השקעה כדאי להבין את המונח החשוב מאוד: סיכון. בכלכלה סיכון תמיד הולך יחד עם תשואה. הרעיון המרכזי הוא שככל שאנו מסתכנים יותר, אנו רוצים לקבל תשואה גדולה יותר. יותר מכך, הבנת המושג סיכון תאפשר לנו למצוא דרכים להקטין אותו בתיק ההשקעות הפרטי שלנו.
       

מהו נכס פיננסי בטוח ? מהו נכס פיננסי מסוכן ? כיצד מוגדר סיכון בניהול פיננסי ? אלה שאלות שראשית התשובה עליהן היא כלכלית ואחריתה פילוסופית. בגדול וכדי לקצר ולא לשעמם ניתן לומר שנכס בטוח בניהול פיננסי הוא פחות "תנודתי" כלומר שהגרף שלו במערכת צירים של תשואה (רווח)/ זמן הוא קו די ישר, ולעומתו נכס מסוכן הוא נכס שההתנהגות שלו נוטה לעליות וירידות תכופות באותה מערכת צירים. ניהול תיק השקעות לפי השיטה שאציג כאן בהמשך משלבת אחזקה בנכסים מסוכנים כדי להנות מהעליות שלהם עם נכסים בטוחים המשמשים ככריות שיכוך או איזון בשעה שהנכסים המסוכנים יורדים. למה בכלל להחזיק בנכסים מסוכנים ?

  
כי כאמור לצד הסיכון ישנה תשואה והתשואה הזו גבוהה יותר מאשר זו של הנכסים הלא מסוכנים. לצורך הפעלת שיטת ההשקעות שתתואר בבלוג הזה נקרא למניות או תעודות סל של מניות נכסים פיננסיים מסוכנים, ולאג"ח ממשלה, מק"מ, תוכנית חסכון, פק"מ נכסים פיננסים בטוחים

דוגמא לנכס בטוח: מקמ 619 על פני כשנה 6/2008-5/2009, קו חלק עולה ברציפות במנעד של כ- 4% בשנה (מכ- 96 עד 100).

דוגמא לנכס מסוכן: מניית כיל (כימיקלים לישראל) על פני שנה 5/2008-5/2009, קו תנודתי, עולה ויורד במנעד של כ- 375% (המנעד ממינימום של כ-2000 למכסימום של כ-7500)

בשלב זה אנו רצים במהירות לתאור שיטת ההשקעות שלי ולכן אין צורך להתעמק במהות המונח סיכון יותר מידי. השיטה היא טכנוקרטית ולא פילוסופית. אנו נחזור לנושא הסיכון מאוחר יותר. כעת, כשהבנו את מושגי היסוד (תשואה / סיכון) ניגש לשיטת ניהול ההשקעות עצמה שעקרונותיה יתוארו בשני הפוסטים הבאים.

הגרפים נלקחו מהאתר הרישמי של הבורסה.

תיק ההשקעות של האנושות: עלייה מתמדת

כעת יש לי הפתעה בשבילכם. חברי צודקים. קניית מניה כזו או אחרת וציפיה לעליה במחיר שלה זה אכן הימור. אף אחד לא יודע ולא יכול לדעת (בדרכים חוקיות) מה יהיה המחיר מחר, בעוד שבוע, חודש או שנה. כמו כן לא ניתן לדעת וזה סוג של הימור להגיד היום האם כל הבורסה תעלה מחר בעוד חודש או בעוד שנה. (כשאומרים "כל הבורסה" בעצם מתכוונים למדד מניות כללי, או כל מדד מניות אחר המשקף מחירי מניות הנסחרות בבורסה), זה סוג של הימור.

מה שכן בטוח זה שערכו לאורך מספיק זמן של אוסף מספיק גדול של מניות (המונח המקצועי הוא תיק מגוון) תמיד תמיד יעלה. וזה הדבר היחיד הבטוח בכל העסק הזה של שוק ההון או הבורסה אם תרצו. למה זה נכון שלאורך זמן אוסף מגוון של מניות תמיד יעלה ? עובדה היא שהמין האנושי מתקדם ומשתכלל עם השנים. ההתקדמות הזו יוצרת רווחה בקרב המין האנושי ורווחה פרושה עושר של החברה כולה ושל כל אחד מפרטיה בממוצע כלומר יתכן שיהיו אנשים עניים ואחרים יהיו עשירים אך בממוצע כולם ביחד מתעשרים עם חלוף השנים והדורות. את זה אפשר לראות בנתוני התל"ג (תוצר לאומי גולמי). התל"ג של מדינת ישראל ושל כל מדינות העולם עולה לאורך זמן. אמנם ייתכנו תקופות של ירידה בתל"ג במדינה זו או אחרת אבל לאורך זמן מספיק ארוך התל"ג תמיד עולה.

שוק ההון, הבורסה, הוא המייצג את העליה בתל"ג, הגדלת העושר האנושי, על ידי עליה בשווי הנכסים הנסחרים בו לאורך זמן. הערה ערכית: בכוונה אני לא אומר ולא מתייחס לאושר בדיון הזה. כי ההתקדמות וההשתכללות אינן בהכרח יוצרות אושר. אושר הוא מונח סובקייטיבי שאינו מעייננו כאן. הרבה פעמים עשירים הם אומללים יותר מעניים.

בתמונה למעלה: גרף שערים של כל המניות הנסחרות בבורסת תל אביב, מ-2000 ועד היום. ניתן לראות כי המגמה הכללית היא מגמת עלייה. נלקח מהאתר הרשמי של הבורסה.

בתמונה התחתונה: שערי המניות בבורסה של ניו יורק מאז ימיה הראשונים במאה ה-19 (מקור).

איך למדתי לאהוב והפסקתי לפחד מהבורסה

מצאתי שגם בקרב אנשים חכמים ומשכילים השקעה במניות היא מפחידה. המילים שוק ההון נתפשות לעיתים כמו איזה מין קזינו, הבורסה היא מילה נרדפת לרולטה וקניית מניה זה שם נרדף להימור. לכן רבים "לא מתקרבים" לסוג הזה של השקעה או שכן מנסים קצת על ידי קניית מניה כלשהי, ניכווים, מפסידים, מתאוששים וחוזר חלילה. האמיצים שבהם "קונים ביוקר ומוכרים בזול" וממליצים לכולם לעשות "הפוך ממני".

בגלל שהייתי צריך להסביר את השיטה שלי לניהול תיק השקעות (יותר נכון השיטה שאימצתי לי, כי לא המצאתי שום דבר) בכל פעם מחדש לכל מי שהתעניין, ולפעמים בזמן קצר מאוד או במקום לעשות דברים אחרים, ובגלל שאני לא רוצה להתווכח האם השיטה טובה או לא וגם לא רוצה להסביר ולנמק בפרוטרוט לכל אחד לחוד למה הוא ירוויח, אני כותב את הבלוג הזה לטובת כל מי שרוצה לדעת מה השיטה שלי. השיטה שאתאר כאן אינה מושפעת מכמות האנשים שנוהגים לפיה. לכן לא מטריד אותי שכולם יעתיקו את השיטה ויעשו כמוני. אף אחד לא "יקח לי עיסקה" וכולם ביחד לא "ינפחו בועה" שתתפוצץ וכולנו נפסיד. אז הודות לכך החלטתי לשתף את כולם, ומי שרוצה ישתמש ומי שלא לא.

דבר נוסף ששמתי לב אליו זה שאנשים מהשורה לא מכירים את המונחים שבהם משתמשים אנשי שוק ההון ולכן הם חושבים שהתחום מסובך ומורכב מידי ונרתעים ממעורבות בו. למותר לציין שהרבה מהמונחים הם מילים נרדפות לאותו דבר והם בסך הכל סלנג מקצועי. כי נושא ההשקעות הוא כל כך פשוט שיש מעט מאוד מונחים שצריך לדעת בכדי להבין אותו, אבל אם כולם ישתמשו באותם המונחים ויבינו הכל אז ממה יתפרנסו מנהלי התיקים ? הפרשנים הכלכליים ? העיתונאים הכלכליים ?